אך להתמודד
דיון מתוך פורום עבודה סוציאלית
טלי שלום אני אמא לשלושה ילדים שני בנים 13ו-10 ובת בת שנה וחצי הבנים כל הזמן רבים בניהם בצורה מדאיגה צעקות מכות כל מה שניסנו איתם לו עוזר הסברים עונשים כלום לו עוזר הם כל הזמן רבים הבן האמצעי מאוד רגזן ועצבני ונוסף לזה גם חוצפן למרות שמבין שניהם הוא עוזר לי בבית או עם הקטנה הרבה מאוד. הוא נענש כמה פעמים על החוצפה שלו זה מחזיק מעמד בקושי יום ושוב חוזר לצעקות שלו לפעמים יושבים אצלי אנשים וכשהוא מדבר אלי או לבעלי אני רוצה לקבור את עצמי אם מעירים לו על דבר מסוים הוא ישר מתחיל להתקיף לפעמים הוא עונה בכלל לו לענין ואני נורא מתרגזת וכועסת ואז חגיגה בבית מה שמפריע לי גם זה שביתי הקטנה רואה אותם רבים היא מתחילה לבכות בקיצור סיוט
דנית שלום רב, הורות זה לא דבר קל, ובכל גיל של הילד אנו לומדים דברים חדשים הן על עצמנו כבני אדם והורים והן על הילד. נשמע שהשלישיה אצלך "חוגגת" : שני ילדים בפתח או במהלך גיל ההתבגרות (היום כבר מדברים על תחילת גיל ההתבגרות בגילאי 9-10) וילדה בת שנה וחצי שמתחילה את צעדיה הראשונים וזקוקה עדיין להורים באופן צמוד למדיי. זה לא קל, אני בטוחה. המריבות עם הבן האמצעי נשמעות כדפוס די מוכר בקרב ילדי הסנדויץ' שמנסים ליצור לעצמם מקום ברור בקרב המשפחה, וגם כבחינת גבולות המתאימים לילד בתחילת גיל ההתבגרות. עונשים לא תמיד עובדים, ולפעמים דווקא הדבר ההפוך, חיזוק על מעשים חיוביים עובד הרבה יותר טוב. בכל מקרה, כדי לשמור על הבריאות הנפשית של כולכם בבית, ולהחזיר קצת שלווה ורוגע, או לפחות את התחושה אצלך שהכל "נורמלי" - אני הייתי ממליצה לכם לפנות לייעוץ הורים, זה יכול לעזור ממש! בהצלחה, טלי