ח'ברה, אתם מתעלמים משאלה מהותית...
דיון מתוך פורום עבודה סוציאלית
קודם כל שלום לבבי לכל חברי הפורום. אני סטודנט לע"ס בעברית. אצלנו לכל הפחות מכיוון הסגל ישנה מגמה חזקה של עידוד ע"ס קהילתית-ארגונית ופחות דגש פסיכותרפויטי (עד היום אין מגמה קלינית למוסמך)...אולי זה מסביר את המונולוג הבא... כאשר דנים בהבדל בין פסיכולוג לע"ס ברור שהתשובות לרוב מתחמקות ולא פשוטות...שהרי לפעמים, וזו המגמה בעולם וגם בארץ, ההתמקדות בעבודה הקלינית מובילה לזהות תפקיד עם פסיכולוג (רק, עם יד על הלב, לא אחת בפחות הכשרה סלקטיבית ויוקרה )... אני מאושר ושמח מהצתרפותי הקרובה למקצוע הנהדר הזה אבל לאו דווקא בכדי להיות קלינאי... לכן, כאשר מישהו בפורום שואל מה ההבדל בינינו לבין הפסיכולוגים ניתן לחפש בנרות ניואנסים בין פסיכולוגים קלינים לבין ע"ס פסיכיאטריים (והרי רק התואר הזה מראה כמה מדובר בניסיון להידמות ל-) - או, מאידך גיסא, לספר בעולם המופלא והרחב של הפרקטיקות האחרות לע"ס, חלקן משולבות בע"ס קלינית ומעשירות אותה לעין שיעור מעבר לשעה הטיפולית. בכל מקרה לכל הפורום יום נעים וליל מנוחה לקראת אתגרי המחר.
ברוך הבא ותצליח בדרכך.
גיא שלום רב, לא ברור לי כל כך מה השאלה המהותית שאנחנו מפספסים. מה שתארת במכתבך נכון חלקית. חלק מהעובדים הסוציאליים פונים לתחום הטיפולי, הקליני, ואין בכך כל רע. זה לא תמיד על מנת "לחקות" את הפסיכולוגים, כיון שגישתו של העו"ס הקליני עדיין שונה בבסיסה מהגישה הפסיכולוגית הקלאסית. ישנם עו"סים רבים אחרים אשר פונים למגוון ההתמחויות האחרות של הע"ס ומפיקים מכך סיפוק רב, ועבודה שבה הם מרגישים שהם ממצים את עצמם. היש בכך טעם נפגם? לדעתי, ממש לא. בברכה, טלי
מנהל פורום עבודה סוציאלית
