התלבטות מקצועית?

סיימתי את לימודי בעבודה סוציאלית לפני שנה, הלימודים היו עבורי מרתקים, אהבתי את התחום הטיפולי ,בשנה האחרונה הייתי בהכשרה מעשית במסגרת בריאות הנפש, היה לי מעניין ומרתק קיבלתי הדרכה מעולה ומקצועית. אבל ואבל גדול הרגשתי שהמפגש עם החולי הנפשי לוקח ממני המון אנרגיות נפשיות ונוגע בנקודות רגישות מאוד שלי. והחלטתי שאני לא מעוניינת בשלב זה לעבוד עם אוכלוסיה זו ולחפש מקום עבודה "רגוע" יותר אם יש דבר כזה. כיום אני עובדת ברווחה- בתחום של שיקום ונכויות ואין מילים לתאר את האכזבה שלי מהעבודה בשטח, יש פער עצום בין הלימודים וההכשרה המעשית, לבין העבודה בשטח. כשהייתי בראיון המנהלת הבטיחה לי הדרכה אינטנסיבית, יש טיפולים, קבוצות. אבל בשטח: עומס של תיקים, חוסר מקצועיות, שטחיות של טיפול, אין טיפול לעומק, בלי הדרכה ואם כבר יש לי הדרכה אחרי שאני לוחצת ומתעקשת זוהי הדרכה קונקרטית וטכנית, המון בירוקרטיה וסחבת, פונים שבאים רק לצורך צרכים חומריים בקיצור אכזבה ענקית וגם תיסכול - כי המקרים קשים ואין מי לדבר, לנתח, אין תמיכה וכו'.... בקיצור אני מרגישה במבוי סתום, אני מחפשת עבודה אבל לא מעוניינת בשום פנים ואופן לעבוד ברווחה או בחברות סיעוד, אחרי הכוויה היום אני לא מוכנה לעבוד במקום שלא מספק לי הדרכה, ובשלב זה אני לא מעוניינת בבריאות הנפש. יש בתוכי גם את החשש לעזוב פה, להתחיל במקום אחר, להתאכזב שוב.... בקיצור זקוקה לדעתכם ואולי עצה, הארה מהניסיון שלכם. תודה, תמי.

שלום תמי, מניסיוני עבודה עם חולי נפש בהחלט יכולה לגעת במקומות רגישים אצלנו ולכן אחד הדברים הכי חשובים בעבודה כזו היא מסגרת הגבולות שאנו בונים סביבנו. יחד עם זאת, אני חושב שכדאי לנצל את המגע עם המקומות הרגישים לצמיחה והבנה טובה יותר של עצמנו; דבר שבסופו של דבר יסייע לנו גם בעבודה הטיפולית. כך שהמטרה היא ליצור גבולות שיגנו עלינו מפני הדברים שאנו לא יכולים להתמודד אתם ומצד שני למוסס את אלו שיגבילו אותנו בצמיחתנו. אם את לא מעוניינת כרגע להתמודד עם חולי נפש והעוצמה הריגשית הכרוכה בעבודה כזו, אולי כדאי לחפש עבודה עם ילדים או נוער או לחפש מקומות שמטפלים בחולים "קלים" יותר. מקווה שעזרתי במשהו, בהצלחה, דולב

את מתארת מצב מוכר וידוע. אכן הפער בין האקדמיה לבין העבודה בשטח בעיקר כשמדובר בעבודה בלשכת רווחה הינו עצום ומאכזב. צר לי שנאלצת לעזוב את תחום של בריאות הנפש כי לעתים מהווה בסיס לזינוק והתקדמות מקצועית. עבודה בשטח במסגרת ציבורית הינה קשה שוחקת ומתוגמלת גרוע כיום לנוכח גל הקיצוצים -צימצומים- פטורין קשת האפשרויות התעסוקתיות הולכת ומצטמצמת. לעובד סוציאלי בתפקיד פסיכוטרפיסט יש עתיד. עד שהגל העכור יעבור שיקלי להמשיך בלימודי מוסמך מתוך מגמה לההתמחות בפסיכוטרפיה אולי כיוון זה יתאים לשאיפותיך.

תמי שלום רב, אין לי הרבה מה להוסיף להודעותיהם של דולב ודני. המסקנה העיקרית היא להקשיב למה שהלב והכוחות שלך מסוגלים ורוצים לעשות.... בהצלחה, טלי