מחשבות אנורקטיות

טלי יקרה, אני יודעת שאני צריכה להבריא מזה כבר ושאסור לזה לקרות בכלל, גם לא מדי פעם. ולא תמיד אני מבינה איך במבט לאחור אני שמה לב שלא הכנסתי אוכל לגוף שלי במשך הרבה שעות. ממש כאילו קל מאוד להדחיק את העובדה הזו, עד שהראש מתחיל לכאוב בטירוף והרעב כבר שולח אותות חזקים. קול אנורקטי בי דוחק בי לחכות עד מחר. לא יודעת למה ואולי אני מגזימה, אבל זה הרבה שעות להרעיב את עצמי ככה סתם בלי סיבה ולסבול :-((((( ואני יודעת שזה טיפשי ולא מזיז לאף אחד, רק גורם לי נזק וכאב. אבל זה לא מרפה, זו בדיקת כוח סבל עצמית וגם כי אסור לי להשמין אסור פשוט אסור זו דרך אכזרית להעביר את הזמן, זה יותר חזק ממני. :-( מקווה שזה זמני...

רז יקרה, מה שבטוח שזה אמור להזיז לך, כי ל-ך זה גורם נזק וכאב. אני מקווה שאכן זה כך, טלי

:-( קשה