טלי

לא יודעת אם תוכלי לעזור לי.... אני מחפשת אוזן קשבת... חיבוק אנושי... הבנה.. תמיכה... נקלעתי לפורום הזה בטעות.. כנראה המילה "עו"ס" משכה אותי... מזכירה לי את העו"ס שעבדה איתי במשך שנתיים במהלך כל השירות הצבאי שלי... והיום אחרי שנתיים של פרידה.. אני עדיין חושבת עליה.. ומתפללת לאלוהים שהיא תוכל לטפל בי שוב.. אין לי פאונטה להודעה... מצטערת על ההפרעה...

שלום לך, יש לי התחושה שאנחנו מכירות. האומנם? ובלי שום קשר, האם תוכלי לספר קצת יותר על עצמך, ועל מה שאת מרגישה עכשיו? אני כאן. טלי

הייתי מטופלת אצל עו"ס נשים בבסיס בבאר שבע במהלך השירות שלי (אולי משם?) בכל אופן הגעתי אליה בגלל הטרדה מינית מעברתי בכיתה יב'.. לא סיפרתי על זה לאף אחד ואיכשהו הבנתי שאם אני לא אספר אני אתפוצץ.. כך הגעתי אליה.. וכמובן שזה שהטיפול גלש לעוד הרבה נושאים שהיו בעבר ובהווה. היום אני משוחררת שנתיים, מהרגע שהשתחררתי נכנסתי לטיפול בתל השומר, אני שנתיים עם אותה פסיכולוגית (שעכשיו אין לה זמן להתראות איתי). בכל השנתיים האלה הרגשתי שזה לא זה.. אבל כ"כ פחדתי ונתתי עוד צ'אנס ועוד אחד ועוד אחד.. יש לי המון על מה לדבר ואיתה זה פשוט לא הולך. עם העו"ס בצבא היה לי כ"כ טוב.. יש לי עוד את המספר שלה ואני בהחלט מתלבטת אם להתקשר או לא... ידוע לי שהיא עדיין קשורה לצבא ולא תוכל לטפל בי עוד.. היא כ"כ חסרה לי! כל האכפתיות שלה, החום, הדאגה, האנושיות... כל מה שאני זקוקה לו עכשיו. כרגע אני בשלבים של גיבוש החלטה לגבי סיום הטיפול הנוכחי. ויחד עם זאת בכל פעם שעולה המחשבה הזו.. אני חרדה עוד יותר. אני לא רוצה להישאר לבד, אני רוצה לדבר, אני רוצה להוציא. אני לא מאשימה את המטפלת שלי.. יכול להיות שהבעיה היא בי. אני משש לא יודעת מה לעשות... אני פוחדת, מתוסכלת ומרגישה ממש לבד (עם כל מיליוני האנשים שלא מפסיקים להיות סביבי). אני אשמח לקבל את תגובתך ולו הקטנה ביותר... תודה :-)