תואר שני

טלי שלום, אני מסיים השנה את לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית. אציין כי נהניתי מהלימודים (וכי השגתי ציונים גבוהים), מהאווירה והחברה וכמובן מההכשרה המעשית. אולם, אני נמצא כרגע בפני התבלטות קשה לגבי המשך לימודיי ותעסוקתי. איני בטוח שארצה להקדיש את עיסוקי לתחום הזה, בין היתר בשל השכר והיוקרה הנמוכים (והצורך להסביר כל הזמן לסביבתי מדוע בחרתי בתחום זה ), המעורבות הרגשית הגבוהה בתכנים שעוסקים בהם והעניין האינטלקטואלי בתחומים נוספים (כגון תקשורת וסוציולוגיה). שאלתיי אם כן : 1. אם אבחר ללמוד את התואר השני בתחום אחר במדעי החברה, כמו ייעוץ ארגוני או מדיניות ציבורית, האם הדבר יפגע בסיכויי לקידום הן ברמה המקצועית-טיפולית והן ברמה הניהולית, במידה ואחליט להישאר בתחום העבודה הסוציאלית? האם אוכל להתמחות בפסיכותרפיה ובלימודי תעודה נוספים באונברסיטאות והמכונים שליד? האם ניתן למצוא קשר בין ייעוץ ופיתוח אירגוני ובין עבודה סוציאלית, הן במישור המעשי והן באקדמי? האם תואר שני שאינו קליני "תופס" מהבחינה הזו, כמו המסלול הקהילתי או מסלולים נוספים שנלמדים באוניברסיטה העברית בביה"ס לע"ס ( ניהול מלכ"רים ומסלול מחקרי). 2. תהיה בנוגע לשוני והייחודיות של 3 האוני': העברית, ת"א ובר אילן. האם התואר שנרכש באוני' העברית נחשב ל"קליני", כמו התואר בבר אילן? אני מרגיש כי עליי להגיע להחלטה מאחר וההרשמה נפתחת בקרוב. מקווה שדבריי היו ברורים. תודה מראש על ההתייחסות.

דניאל שלום רב, אתה מביא בהתלבטותך רבדים משותפים רבים למרבית מסיימי התואר הראשון בעבודה סוציאלית. השכר הנמוך וחלקחי המשרות שקיימות (בקושי) בשוק העבודה מעלים תהיות של "ועכשיו לאן?". אתה מספר שתחום היעוץ הארגוני או מדיניות ציבורית מתאימים לך, ואני תוהה, אם ככה אתה חושב, אז מה אומר לך לא ללכת בדרך הזו? אתה שואל האם זה יפגע בסיכויי הקבלה שלך למגמה הטיפולית? לא יודעת אבל אולי כן, ולו רק כיון שאין לך התנסות קלינית (לפי המובן ממכתבך). אם במקביל ללימודים החדשים שלך תמצא איזושהי מסגרת שבה תוכל גם לטפל (עבודה בשכר או אפילו התנדבות), כך תוכל "לצבור נסיון" קליני, וגם לא להזניח את שאר שאיפותיך להמשך וקידום הקריירה שלך ואתה עצמך. לגבי איזה תואר הוא קליני יותר או נחשב לכזה, אז רק שתדע שבעיניי זה הכל שטויות. אני למדתי בבר אילן את המסלול הקליני ולפי מה שגיליתי הוא לא יותר "קליני" ממגמות דומות באוניברסיטאות אחרות. בעיניי מה שעושה את השוני זה הסטודנט עצמו וכמה הוא משקיע במהלך הלימודים הן לקריאת חומר תיאורטי נרחב, והן בהבאת מקרים להדרכות השונים ושילוב התיאוריה והפרקטיקה. זה בעיני ה"מסלול" הטוב ביותר להיות "מטפל קליני". שיהיה בהצלחה, טלי