הבן שלי מציקים לו
דיון מתוך פורום עבודה סוציאלית
הבן שלי התחיל את כתה א. יש לו קצת חברים , עוד מהגן , הוא מתלונן שמציקים לו בבית הספר . גם חברו הטוב מרביץ לו לפעמים ובני מעדיף לא להתגונן ואפילו לא להפסיק את המכות בטענה שחברו הטוב מאיים עליו שלא יהיה חבר שלו יותר. ובני חושש מאד מבדידות חברתית. האם להתערב ואיך?
שרון שלום רב, אני מבינה את הקושי שלך כאם לעמוד מן הצד ולהתלבט האם לעזור לבנך, או מאידך לתת לו לפתח את עצמאותו. כפי שאת מתארת, בנך סובל מאלימות כזו או אחרת, ואת זה יש להפסיק. אני הייתי ממליצה לך להסתייע במחנכת של בנך, לשתף אותה בבעיה, ולבקש את עזרתה כאשת סמכות (כלפי כל הילדים) וכדמות מחנכת. שיהיה בהצלחה, שנה טובה וגמר חתימה טובה, טלי
שלום, דחוף אבל דחוף תערבי את מנהל בי"ס!!!! לא את מחנכת הכיתה ולא היועצת, מנהל המוסד החינוכי אחראי לכל מה שקורה קרה ויקרה במוסד החינוכי יותר מכולם...והוא יצטרך לשלם בבוא היום גם במחיר אישי כבד... אני מכיר מניסיון אישי את ההצקות והאלימות בכיתות הנמוכות, אני זוכר שהמחנכת ידעה, והצעדים שנקטה החמירו את הבעיה, בהתחלה טפלה, אח"כ נסתה לשגך לי חבדרים, אח"כ פתחה את זה לדיון כיתתי, בסוף היא התעלמה ונשארתי עם הבעיה לבד.. והיא מבחינתה מכוסה כי עשתה הכל... מורים אחרים נבהלו, ובאו לצידי.... יועצת הבי"ס ידעה ולא יכלה לעזור... המנהלת התעלמה מהבעיה, למרות שלמדה בכיתה.. ידעה ללמד על יושר אבל את כבוד האדם שכחה בבית... והשיא היה שחיכינו למכתב ממרפאה באומנות שממליצה שבמעבר לחטה"ב להעביר אותי למקום ניטרלי, כבר כעסנו על המרפאה, על מקום עבודתה שמתעכבים לשווא, בסוף במקרה אמא שלי הגיעה לקחת אותי לבדיקה בבי"ח (שהייתה ונקבעה מראש) ובעוד היא נרשמת במזכירות, המנהלת "נזכרה " שהגיע אליה מכתב שקשור אליי והיא לא יודעת מה הקשר שלו אליה....היא אפילו לא קראה!!!! כשהיועצת שמעה שסוף כל סוף המכתב הגיע , קפצה משמחה וכתבה תוך יום את המכתב לעירייה... ואני מספר לך את זה, זה קרה לפני עשר שנים, ההורים שלי סמכו על בי"ס, על המורים על המנהלת והאמינו להם בעיניים עצומות, אני אומר, מערכת החינוך נכשלה ואל תאמיני למורה או מנהלת שאומרת שהילד בכיין, פשוט בו ביום, תתקשרי לקו הפתוח של משרד החינוך , תפני בו ביום לעיתונות המקומית ותראי איז פלא, ובנך מטופל הכי טוב, פשוט מנהלים שוכחים מה התפקיד שלהם!!!! והם מרבים לבכות על האלימות, האלימות התחילה מחוסר סמכות של המנהלים, תפקיד המנהלים להגן על הילד ואח"כ על המורה, שלא ידברו על "אקלים בית ספרי" לפני שבדקו אם הם עצמם מטפלים טוב בבעיות שלהם. בנך חושש בצדק מאיבוד החברה, אך את כאימו צריכה להפנים לו שאסור להיות חבר תמורת מחיר של ויתור על העצמי שלך, הוא חייב ללמוד להתגונן ולהגיד לא, ולהתלונן גם במחיר של נידוי חברתי, אחרת הוא עלול להגיע למצבים בהם יוותר ויפגע תמורה "חברות" שווא. בהצלחה