החלטה קשה

שלום טלי, עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה והתחלתי לעבוד במקום מסודר, בו אני נמצאת שנתיים. במהלך השנה האחרונה ניסיתי להתקבל לתואר שני אך לצערי גיליתי כי ציוני התואר הראשון שלי נמוכים מידי. החלטתי לפנות לתוכנית הסבה כעו"ס ע"מ לשפר את ציוני כדי שאוכל ללמוד תואר שני, כדי שהעתיד לא יהיה חסום בפני. אבל לאור נסיוני אני מתקשה להחליט סופית בענין זה בשל הכסף המועט בתפקיד זה, בשל ההכרה בגבולות סבלנותי ( למרות שיש שיטענו שיש לי יכולת הקשבה מצוינת)ובשל הדרך הקשה- לעבור שוב תואר ראשון והפעם לתקן את טעותי וללמוד ולהשיג ציונים גבוהים וזאת תוך שילוב עם מערכת יחסים זוגית בתהליכי התהוותה ( גם לא פשוט עבורי, אנו עוברים לגור יחד בספטמבר). מהי הדרך הנכונה? האם להתחיל שוב תואר ראשון או האם פשוט להמשיך הלאה בעבודה אחרת ותביא שינוי? תודה מראש, רונה

רונה יקרה, את שואלת שאלה שרבים נתקלים בה, לאחר תואר ראשון שאינו מתגלה כבעל משמעות תעסוקתית טובה ומתפתחת לטווח הרחוק. ובכן, בעיני ההתקדמות האקדמית היא חשובה בכל מקצוע שהוא, כיון שכל המקצועות כיום שואפים לפרופסיה ואקדמיזציה. מכאן, שלא רק העבודה חשובה אלא היכולת שלך להתפתח בה בעתיד, ולהרגיש מיצוי וסיפוק עצמי. אני מבינה שקיים כעת עומס של החלטות ושינויים בחייך, ואולי כדאי לקחת את הדברים יותר באיזי, ולדחות חלק מההחלטות. אולי לתת את הזמן לזוגיות המתהווה ולהחליט לדחות בינתיים את הלימודים, ובינתיים להחליף עבודה, או כל קומבינציה אחרת שתיתן לך תחושה של בחירה מתוך מחשבה ולא מתוך צורך או לחץ. אני מקווה שקצת פתחתי כיווני חשיבה. את מוזמנת להמשיך ולחשוב יחד מה בהמשך. שיהיה בהצלחה, טלי