בעיות בבית!

לטלי שלום! אני רוצה לתאר מצב בלתי נסבל בבית הורי: הורי גרושים כבר שנים,וגרים באותה עיר, כל אחד בביתו.יש לי אחות בת 39,שלא עובדת,;{לא רוצה,וגם כשניסו להציע לה,תמיד סרבה;}רוב הזמן מסוגרת בחדרה, היא יוצאת רק למטבח,או למקלחת ושם היא מבלה בניקיונות למינהם.שטיפות ידיים רבות ,מנגבת רק במגבת שנכנסת ויוצאת איתה לחדר.ודבר נוסף מוזר הוא, שהיא נוגעת בכל מיני דברים אך ורק כשבידה מפיות נייר.התנהגותה זו גורמת שמלאי המפיות ,נייר בשירותים,הסבון וגם הניילונים לעטוף כל דבר,אוזל מיידית.כמובן שכל זה לא מובן ע"י המשפחה,וזה גרם וגורם למריבות ,צעקות ,כמובן, לאחר שנכשלו נסיונות ההסברה מצד בני הבית.היא לא מוכנה להקשיב לאף אחד ועוברת בין הבתים של הורי, ובכל מקום משליטה סדר חדש,בצעקות וקללות.אל תגעו לי באוכל שלי ,במדף שלי ממקרר,וכו´,כולנו, האחים וההורים לא יודעים לאן זה יוביל, ולא יכולים לעשות שום דבר להפסיק את החיים הבלתי נסבלים איתה. מחכים לעצה!תודה.דבר נוסף חשוב ששמנו לב אליו הוא: היא רזתה מאוד מאוד,אוכלת מעט מאוד, וקרה שהתעלפה במשך היום יום שלה.;{מס´ פעמים;}מה קורה איתה ? לאן פונים?

שלום! אני לא רוצה לנקוט בעמדה מקצועית, כי אני לא כזה, אבל אוכל לנסות לכוון אותך ולהאיר קצת את האפלה והחשיכה... בראש ובראשונה הורייך לא חייבים לסבול אותה ואינם, בגילם, חייבים ויכולים לעזור לה . החוק אומר שחובתם לדאוג לבריאות הנפשית הוגופנית של ילדיהם עד גיל 18, לאחר מכן הם יכולים לעזור . כאשר אני אומר עזרה משמעותה כאשר האדם מעוניין ורוצה לקבלה, כאשר אינו מעוניין בעזרה אין טעם לעזור, כי בלו הכי זה לזרוק המון משאבים שיכלו להיות מופנים לשיקום ההורים עצמם ואלייך מהעייפות שאחותך גורמת... אצלנו במשפחה אחי גרם למצוקה אדירה במשפחה על רקע של הימור כפייתי, ואבי כל הזמן כיסה את חובותיו ונתן לו קורת גג, המצב הזה הדרדר עד כי כיום אחי גרוש ללא ילדים . אך לאחר הגירושים הוא חזר הביתה והמשיך בהימורים אך לא הסכים לקבל עזרה והיו המון מריבות בינו לבין שאר בני המשפחה על רקע המתח שיצר בגלל חוסר תעסוקתו והתעסקות יתר בבעיות שלא לו. בסוף אבי הפסיק לעזור לו כלכלית והוא עבר להתגורר אצל סבתי , שם גר כשנה ללא מעש ובסופה פנה לשיחת ייעוץ שהוצעה שוב ע"י אמי, בשיחה הוחלט על מס' עקרונות שביניהם הוא יטוס לחו"ל לעבוד. הוא כיום בסופו של תהליך עובד, מכלכל את עצמו וכולנו תקווה שהוא חוסך. הפתרון שאבי נקט בעצם זרז את הפנייה לטיפול קצר מועד שיצר שיקום. לכן אני מייעץ לכם לא לעזור לאחותך בכך שתתנו לה קורת גג "להשליט בה סדר חדש" אלא הורייך צריכים להיות באותה עמדה (למרות גירושיהם) לטובתם ולטובת ביתם שהם נוקטים עמדה בה היא מתגוררת לפי החוקים בבית ואם לא נאה לה היא יכולה לגור לבד ולא אצל אבא/אמא לסירוגין. והיא תצטרך לממן את שגעונותיה לרבות לקנות מכספה את הנייר, הניילון, הסבון והמגבות... שני צעדים אלו יגרמו לה לצאת לעבודה ואולי להבין בפעם הראשונה שהיא עצמאית ואחראית למעשיה ולכן בגלל הקשיים החדשים תחליט לבד שהיא זקוקה לטיפול. אפשרות נוספת היא פנייה של הורייך לרופא המשפחה שלהם ולהסביר לו עם מה הם מתמודדים בבית, ייתכן כי העזרה תבוא ממנו, ייתכן כי ימליץ להוריכם לקבל מס' שיחות ייעוץ אצל פסיכותרפיסט או/ו עו"ס פסיכיאטרי שידריך אותם כיצד להתמודד עם הבעיות הנפשיות של ביתם, ייתכן כי במקרה קיצוני, ידווח לרופא המשפחה של אחותך /מרפאת הפסיכיאטר המחוזי לצורך בקשה לבדיקה כפוייה (אני לא מכיר את החוק וטלי מוזמנת לתקן אותי). פנייה שלישית ואחרונה היא של הורייך ללשכת הרווחה לשם קבלת סיוע כזה או אחר בשיקום המשפחה, ייתכן כי יומלץ לאחותך דיור מוגן , ייתכן כי אחותך תתחיל תהליך שיקום שיכלול תעסוקה וטיפול, וייתכן כי הורייך , למרות הכאב יצטרכו להתמודד עם אחותך באופן משפטי כי הרי אין זו חובתם להלין אותה. אני יודע שאלו דברים קשים לבצעם אך הם חיונים לצורך שיקום המשפחה כולה, אם לא יבוצעו ייתכן כי המשפחה למרות חוסר רצונה משתפת עם האחות במריבות ובמשחקיה השונים ומשונים לצורכי תשומת לב ואי טיפול במצוקותיה שיתגלו ויטופלו רק בטיפול מקצועי רב תחומי החל מטיפול פרטני/קבוצתי /תרפותי בה ועד טיפול שיקומי/משפחתי למשפחה כולה. מאחל המון בהצלחה

ברכה שלום רב, גיל, שענה לך, כתב לך דברים מרגשים ובהם גם פתרונות שונים שאת מוזמנת להתייחס ולישם. יחד עם זאת אני רוצה להוסיף מספר מילים אודות אחותך. לפי תיאורך נראה כי אחותך סובלת מהפרעה כפייתית. זהו מצב בלתי נסבל הן עבורה והן עבור הסובבים אותה. הפרעה זו כרוכה בסבל רב, ודורשת טיפול פסיכותרפיוטי המשולב במקרים רבים גם בטיפול תרופתי. על כן אני ממליצה לך ולבני משפחתך לפנות בהקדם ללשכת הרווחה באזור מגורייך, או מאידך לתחנה לבריאות הנפש המקומית ולהביא את אחותך לטיפול. יש סיכויים טובים להתמודד עם המחלה כשמטפלים בה, ואז סביר להניח שכל המשפחה תזכה ליותר רוגע ושלווה. בברכה, טלי