היפוכונדריה

אמי נפטרה לפני 4 שנים מסרטן. מאז שנפטרה הפכתי להיפוכונדרית. כל מיחוש מפחיד ומאיים עליי ואני מייד מדמיינת שאני חולה במחלה קטלנית. אפילו כאב ראש פשוט כבר הופך אצלי מיידית לגידול במוח. החרדה ממש מקשה עליי ואני עסוקה כל הזמן במחשבות על מחלות, רופאים, בדיקות וכד'. זה הפך להיות גרוע יותר בשנה האחרונה, אין לי מושג למה. מה עושים? קשה לי לחיות עם פחד מתמיד שכזה.

אני יכול רק לייעץ לך בנושא הממאירויות. קודם כל, סרטן בימינו היא מחלה שבכמעט כל המקרים ניתנת לטיפול. המצב הוא לא כמו בעבר, ועם הזמן יש יותר אפשרויות טיפוליות לסוגיהן השונים (בין אם כימותרפיה, אימונותרפיה, טיפולים הורמונליים או קרינה לסוגיה). באיזה סרטן לקתה אימך ז"ל? רוב סוגי הסרטן אינם קשורים למוטציות העוברות בתורשה. אני ממליץ לך לפנות לרופא\ת המשפחה, ויחד איתו\ה להחליט האם יש צורך לגשת לייעוץ גנטי באחד ממכוני האונקולוגיה הקרובים לביתך. הסיכוי שכאב ראש יבטא גידול מוחי (בין אם ממאיר או שפיר, אין קשר בין תופעות סימפטומטיות לבין העובדה שגידול הוא סרטני או לא) הוא כל כך קטן, זכייה בלוטו די מתארת מצב שכזה :-). תראי, אני חושב שכדאי לך פשוט למלא את זמנך בעיסוקים שינעימו את זמנך ויעסיקו אותך מהמחשבות הטורדניות. במידה וזה לא יעזור, אולי יש מקום לעזרה מקצועית (פסיכולוג, פסיכיאטר) - ולא, אין שום כוונה או רמיזה שמשהו בנפשך אינו תקין, אלו אנשים מקצוע שאמורים לסייע בבעיות נקודתיות כמו שאת מתארת. בהצלחה, אורי.

תודה לך אורי על התשובה. הבעיה היא שאני בהחלט מודעת מבחינה הגיונית לסיכויים ולא נכנסת לפאניקה אם כי מתחילה לדמיין שיש לי את הגרוע מכל. לכן אני כל הזמן דואגת. אני חושבת שזה גם קשור לעובדה שאמי היתה חולה זמן קצר והמחלה נתפשת בעיני כגורם הממית מיידי וביסורים. אגב, לאמי היתה סרקומה שהוא לא סרטן גנטי ואיני צריכה לעבור בדיקות מיוחדות.