איך להתמודד עם חרדת הריון ולידה?
דיון מתוך פורום עבודה סוציאלית
אני נשואה מזה שנה וחצי. היחסים ביני לבין בעלי מצוינים. שנינו רוצים מאד בילד ואני מרגישה גם מוכנה לכך. הבעיה היא שאני חרדה מההריון והלידה. חוששת מסיבוכים, כאבים וכד'. מה שמקשה עלי יותר מכל היא העובדה שאמי נפטרה לפני מספר שנים ואני מרגישה שלא אוכל לעבור תהליך של הריון ולידה בלעדיה. ממש קשה לי לחשוב שלא תהיה לי העצה שלה, התמיכה, הליווי במהלך ההריון, בזמן הלידה ואחריה, כשיש תינוק חדש בבית (זה מפחיד לא פחות). אני לא יודעת איך להתמודד עם החרדות ועם העצב והצורך באמא שלי שמתעורר עכשיו יותר מתמיד. קשה לי גם לשמוע מחברות בנות גילי על התמיכה של האם בהן בתקופה כזו. אני מוצאת את עצמי מקנאה וחרדה עוד יותר כשהנושא עולה. חשוב לי לציין שאין אשה אחרת שתתמוך בי בתהליך. לא מישהי בדמות אם בכל אופן.
פרח יקרה, ראשית אני רוצה להביע את צערי על אובדן אימך. תהליך ההריון והלידה הוא תהליך של "לידת האמא הפנימית של האישה". בתהליך זה אנו בונות את האמא שאנחנו נהיה עבור ילדנו, ומעבדות שוב ושוב את האמא שלנו, שהיתה לנו במשך השנים. תוך כדי לא פעם ישנה התקרבות אל האם, ונוצר תהליך התקרבות מחדש ועיבוד של רגשות עם האם. אצלך, החשיבה על ההריון והלידה, מחדדת את אובדה הכואב של אימך, וזהו תהליך מובן מאד. להערכתי, ההיתי ממליצה לך לפנות לטיפול אצל מטפלת שתחושי איתה בנוח, ותוך כדי הטיפול תוכלי לעבד את הרגשות שלך, ולהיכנס להריון ברוגע (ככל האפשר), ותוך שלמות עם הרעיון. אשמח לעמוד לרשותך לכל שאלה נוספת...ואת מוזמנת תמיד אפילו סתם לכתוב ולשתף ברגשותיך. בברכה, טלי
את חושבת שבעזרת טיפול אוכל להתגבר על החרדות והעצב הזה לחלוטין?
מנהל פורום עבודה סוציאלית
