מיואשת מהמצב
דיון מתוך פורום עבודה סוציאלית
לפני כשנתיים עזבתי מקום עבודה טוב ומסודר על-מנת לעשות את תוכנית ההסבה לעו"ס. חלום חיי היה להיות עו"ס, ואכן עשיתי זאת, למדתי שנתיים, שהיו יש לציין שנתיים נפלאות - נהנתי מאוד הן מהלימודים והן מהסטודנטים האחרים שהיו רובם עם משפחות/ ילדים ולא בני 20 שסיימו צבא. האווירה היתה נהדרת והחלומות על עבודה גדולים - הרי לנו יש תואר כפול (תואר ראשון בחינוך), אנחנו כבר מנוסים, בוגרים - יחטפו אותנו. מיותר לציין שהמציאות טפחה על פני ועל פני חברותי. אין עבודה !!! יש לציין שאני ממש אבל ממש בדכאון מהמצב. לא עזבתי מקום עבודה, בזבזתי שנתיים בלימודים רק כדי לגלות שעדיף היה לי להשאר במקום שהייתי בו לפני ההסבה. אז לכל אלו שמתעניינות ומתלבטות תחשבו טוב טוב לפני שתעשו את הצעד, כי לעשות הסבה ולא לעבוד בזה לאחר מכן זה משהו שלדעתי ממש בלתי נסבל.
היי נירית, אל תתייאשי! היום ידוע שהמצב על הפנים בכל התחומים, פשוט צריך סבלנות. תתעודדי מכך שיש לך מקצוע. אולי אינך מחפשת במקורות הנכונים?לא כל מי שמעוניין בעובדים מפרסם בעיתונים.... אני סיימתי תואר בקרימינולוגיה וכמובן שאין לי מה לעשות עם זה, לכן אני הולכת לעשות הסבה. כל מקום שחיפשתי עבודה שאלו אותי אם אני עו"ס, ז"א כנראה שהם כן מחפשים... נכנסתי לאינטרנט וב"גוגל" חיפשתי: "מרכז גמילה", "אלימות במשפחה" "התמכרויות", "בריאות הנפש" וכיו"ב... כך הגעתי לרשימות רבות של מרכזים, הוסטלים וכו'- הכל לפי התחום שאת רוצה לעבוד בו. התיישבתי כמו ילדה טובה על הטלפון והתחלתי להתקשר אחד אחד. חלק אמרו לי שלא מחפשים, חלק אמרו שגם אותם מפטרים, והרבה אמרו לי שהם מחפשים, אבל עו"סים. לכן, שבי על האינטרנט כל יום, תוציאי את הטלפונים של כל האירגונים שמעניינים אותך (חלק יגידו לך שכרגע הם לא צריכים, אבל תבקשי בכל זאת פקס כדי לשלוח קו"ח- כך הגעתי לאיזה מרכז להתמכרויות לראיון- ושם הוא אמר לי - אני מבין שאת לא עו"ס... כי התקן הוא לעו"ס...כי אין לדעת מה יוליד יום, וטוב שהקו"ח שלך יהיו בכל מיני מקומות) ותהני... בהצלחה רבה, אילנה
נירית יקרה, אני מבינה את הייאוש שלך מהמצב כרגע השורר בתחום מציאת עבודה, אבל אני חייבת לציין שמדובר בתקופה קשה ורעה שמשפיעה על כל המקצועות בשוק העבודה. כולי תקווה כי המצב ישתפר בקרוב, ואז יהיה אפשר למצוא יותר מקומות עבודה, להתמקצע ויותר מהכל - לא להיות מיואשים וממורמרים כל כך... את לא לבד במערכה הזו, וגם אם זה לא משמח אותך...אז לפחות שתדעי שאסר לאבד את התקווה... בהצלחה בהמשך, טלי
מנהל פורום עבודה סוציאלית
