סבתא...

סבתא בת 75 עזבה את עבודתה יצאה לפנסיה שנייה. כבר לפני 30 שנה סבלה מחרדות -אז קבעו כי תפקוד הכלייה לוקה בחסר וזו הבעייה- נתנו לה תרופות והסתדר (אלטרוקסין- שהודיעו ממשרד הבריאות שיש להיבדק עקב שינוי בהרכב התרופה). לפני כחודשיים המצב הדרדר שוב- מדמיינת שיש אנשים בבית, משטרה מחכה בחוץ, כל הזמן עצובה..היא נכנסה לאשפוז יום פסיכיאטרי..(כבר שבועיים) בתחילת הטיפול נתנו לה דיפרלקס כדור בבוקר וריספרדל- חצי כדור בבוקר... אחרי כמה ימים הוסיפו ללילה- טרזנדיל- 100 מ"ג ןזיפרקסה- 5 מ"ג בערב.. וכל ערב היא לוקחת בנוסף לכל הנ"ל בונדורמין. לאחר מספר ימים או שהתבלבלה בכדורים או שמשהו השתבש- היינו צריכים לקחת אותה למיון הרגישה סחרחורות, לא הצליחה ללכת ורק דיברה שטויות- שום משפט מובן לא יצא לה, היה לה תאבון מטורף (שכל חייה היא אוכלת מעט מאוד!!!), היא ישנה צהריים וזה עבר... ששואלים אותה על אותו יום- היא לא זוכרת כלום!!!!!! עצוב לי לראות את סבתא ככה, הלכתי לפגישת משפחות- אנשים באותו מצב לשמוע פרטים...נורא קשה....האם יש אפשרות לצאת מזה???? בגיל זה?(75)..האם אשפוז יום בסופו של דבר משחרר אנשים בריאים??? איך אפשר לסייע???? מודה לך מעמקי נשמתי שהצלחתי להוציא פה בפנייך הכל!!!! מי יתן ותוכל לעזור לי בברכה, טל

תיקון קטן לגבי המצב של סבתא - לפני שלושים שנה אובחנה תת פעילות של בלוטת התריס (לא הכלייה) ונקבע שזו הסיבה למצב הנפשי. מאז הייתה בטיפול תרופתי של אלטרוקסין. הסימפטומים הופיעו שוב זמן קצר לאחר שינוי הרכב האלטרוקסין והם זהים לאלו שהיו לפני שלושים שנה. הרופאים אומרים שאין קשר בין הדברים למרות שלאחר החלפת האלטרוקסין בכדור חלופי, ושינוי המינון היה שיפור מסוים. הסימפטומים הנוכחיים התחילו בדיכאון והתפתחו לפרנויה, בלבול וחוסר תפקוד במשימות פשוטות והגיעו להזיות וניתוק מהמציאות. יש לי תחושה לא נעימה שהתרופות האנטי פסיכותיות סיבכו והחמירו את המצב. האם כמות התרופות הזו הגיונית? האם יש אפשרות לנסות להפסיקן? בהנחה שהתופעות האלו אינן קשורות בבלוטת התריס ובאיזון ההורמונלי, האם ניתן לצפות שהבעיה תעלם כמו לפני שלושים שנה וסבתא לא תזדקק יותר לכדורים? בתודה מראש, מרתה

שלום. אין אשפרות לתת תשובות ספציפציות לגבי סבתך בפורום אינטרנט וללא בדיקה מעמיקה. באופן כללי ניתן לומר שחוסר איזון של בלוטת התריס יכול להוביל למצבים של דכאון, פסיכוזה ובלבול כפי שתואר לעיל. יחד עם זאת צריך לשלול אפשרויות אחרות למצב של סבתך כולל התחלה של שטיון (דמנציה) או כל מחלה גופנית אחרת שיכולה להשפיע גם על המצב הנפשי. יש להמשיך מעקב ובירור. לגבי כמות הכדורים - שוב, לא בדקתי אותה ולכן לא אוכל לחוות דעה בנושא ההתאמה של הטיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר