רשיון נהיגה

בני גויס לצה''ל עם פרופיל 97 לאחר תקופח של כשנה וחצי שבהם כמעט ולא שירת כיוון שלא התאימה לו כל מסגרת נתקף בהתקף פסיכוטי אושפז וכמובן שוחרר מצה''ל. היה בב''ח חודש וחצי. בבית סרב להמשיך טיפול תרופתי ולאחר כ 10 חודשים מצאנו את עצמנו שוב באישפוז איום ונורא. הפעם שוחררנו מב''ח עם טיפול כפוי של זריקות כל שבועיים.zypadhera vial 300g olanzapine. כמובן ששוב הוא מסרב לגשת ולקבל את התרופה כי לתענתו אינו זקוק לסמים והוא מרגיש טוב וכמובן שחושב שאין לו כלום. היום אנו כשבוע ללא הזריכה. ואני שואלת שתי שאלות. 1 מדוע כאשר משחררים אדם (ומשפחתו כמובן) ממחלקה סגורה לא מקבל הסבר ברור מה בעצם קורה לי? מה יש לי? ממה אני סובל? ישנה הרגשה שלי לפחות כאמא או קיי הנה עוד פציינט שהיה כאן איפסנו אותו פחות או יותר שלום ולהתראות. התחושה שלי כאמא היא נוראית על הנורא שקורה לנו כמשפחה ועוד יותר היחס מבית החולים. וגם בני מסרב לקבל תרופות כי תוען שאפילו הרופאים לא יודעים מה יש לו. 2 בנוגע לרשיון מה עלי לעשות האם אפשרי לתת לו את הרכב?

שלום. תשובות: 1) כל אחד המשתחרר מבית חולים אמור לקבל הסברים מפורטים על מצבו, הטיפול התרופתי, שיקום, תכניות עתידיות וכד'. ואם הוא מסכים - גם בני משפחתו יקבלו את ההסברים. במידה ואתם מרגישים שלא קיבלתם מספיק הסברים - לא להתבייש, להתקשר לרופא המטפל במחלקה ולשאול את כל השאלות. לגבי הסברים על הבחנה - לעיתים האבחנה אינה ברורה, במיוחד אם מדובר באשפוז ראשון, ואז יש צורך בהמשך מעקב לפני שמחליטים לתת "כותרת" למצבו. במחלקות רבות יש גם קבוצות למשפחות שהם חשובות ביותר להתמודדות המשפחתית. 2) לגבי רשיון - על פי חוק, כל רופא (לא משנה מאיזה התמחות) המתרשם שיש סיכון באם אדם ימשיך לנהוד - אמור לדווח למרב"ד (מועצה רפואית לבטיחות בדרכים) ואלה מחליטים באם לזמן את האדם למבדקים. התוצאה של המבדקים יכולים להיות שלילת רשיון, התליה זמנית או השארת הרשיון על כנו. אם אף אחד לא פנה למרב"ד - אז חוקית מותר לו לנהוג. יחד עם זאת, ברור שאם את רואה החמרה במצבו והתנהגות חסרת שיפוט היכולה להיות מסוכנת - אל תתני לו את המפתחות ותתיעצי עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר