חולת סכיזופרניה שמסתירה מצבה מהפסיכיאטר שלה

שלום אני מטפלת בחולת סכיזופרניה שההתקף הראשון שלה היה לפני כעשר שנים, היא קיבלה טיפול תרופתי אך הפסיקה אותו באמצע, ובשמונה השנים האחרונות היא סובלת מסימפטומים חיוביים ללא ידיעת הפסיכיאטר שלה. היא חוששת שאם תספר לפסיכיאטר לא תוכל לסרב ליטול את התרופות עליהן המליץ מפני שאז אם תצטרך חוות דעת פסיכיאטרית לא תוכל לקבל אותה (למשל, לצורך הוצאת רישיון נהיגה). האם באמת יוכלו "להעניש" אותה אם תבחר שלא ליטול את התרופות? האם יש לך עצה כיצד ניתן להתמודד עם המצב? תודה רבה מיכל

בכללי קשה מאד לשכנע חולת סכיזופרניה במחלתה אני כחולה הבנתי שאני לא בסדר וניגשתי לטיפול ואני מטופלת כבר 12 שנים מנסיוני נהפוך הוא הפסיכיאטרים עודדו אותי לנהוג ולחזור לשגרת חיי בעבודה לימודים וכדומה. המטרה של הרופא הינה לעזור ולא להעניש אך כחולה היו לעיתים מצבים שחשבתי שהרופאים משתפים פעולה אם אלו שרדפו אחרי במחשבות הפסיכוטיות. הפיתרון היה נעוץ ברמת הייאוש שלי וההבנה שאני זקוקה לעזרה בכל מחיר היות ואל היה שום הגיון במחשבות הפסיכוטיות. לכן מייאוש החלטתי לסמוך על הרופאים. יש צורך לוודא שהרופא מקשיב לך גם כשאתה פסיכוטי שכן זה יוצר אמון. רק בגלל שיש תלונות פסיכוטיות זה לא אומר שהתחושות הפיזיות אינן נכונות לך או לחולה ברגע שמצאת רופא קשוב יש פשוט לתת בו אמון כמובן לנהל שיחה מקיפה על הטיפול התרופתי גם על תופעות הלוואי הלא רצויות ובכלל לחוש שהרופא מכבד אותך למרות היותך פסיכוטי.