ימי התום

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

21/07/2002 | 15:25 | מאת: HERA

וכשתגיעי לבית שלו ותמצאי אותו שמה ספרי שאני מחכה בלילות ואל תספרי עד כמה. אמרי לו עדיין אני נמצאת מסרי אהבה ושלום בקשי שירים עוד כוס לחיי ולזכר ימי התום. זמן שנשאר ואין רחמים אין לי שום חרטות או תקוות לעצמי אתה זה כל מה שיש. (שכחתי את הבית שצריך להיות פה) זמן שנשאר... הוא בטח זוכר איך באתי אליו חיפשתי תשובה מושלמת חול מעוור את עינינו עכשיו סופה בכבדות נושמת. זמן שנשאר...

21/07/2002 | 15:35 | מאת: שלומי

מי היא המשוררת רחל לידך ? הא ? המשוררת הרה ? לאיזה כיוון נוטה מצב הרוח היום ? אני מקווה שלמעלה. עוד לא התפניתי לענות לך אי שם. יש משהו חדש ?

21/07/2002 | 15:39 | מאת: HERA

אין לי מושג ירוק מי כתב/ה את השיר הזה... אבל הוא ממש יפה. אין כמו המשוררת רחל: "צר עולמי כעולם נמלה". אני לא משוררת בכלל, הדבר האחרון שכתבתי זה מן קטע על תנין סגול! זה לא שיר, לא סיפור ולא אגדה... אולי חיבור מדעי? המצב רוח? בשחקים! אמרתי היום למאנפפת שהיא משביתת שמחות!!! take your time... שום דבר לא חדש... סתם שרה שירים בלי סוף... ראית איזה ערב זמר נטע ואני עשינו כאן אתמול?

21/07/2002 | 15:55 | מאת: ליבי

הפכנו לערב שירי משוררים?

21/07/2002 | 15:59 | מאת: יונת

מאתמול עוד שהיא סיפרה לאיתן כמה היא אוהבת את שרהלה שרון

21/07/2002 | 16:00 | מאת: HERA

יום אחד אולי אפרוש כנפיים ום אחד תראה שלא אפחד יום אחד אולי אפרוש כנפיים וזה יהיה כל-כך נחמד. עוד יהיה לי, יהיה מה שליבי מבשר לי עוד יהיה לי, יהיה את כל מה שיסר לי. למה לא? תגיד לי למה לא. בשבילי וגם וגם בשבילו...