אני ואמא שלי
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
שאני סובלת מאנורקסיה נרווזה מזה שלוש שנים ולכן אני רבה עם אמא שלי הרבה מכיוון שאני לא רוצה לאכול ומסרבת לקבל טיפול. אך למעשה האנורקסיה היא מחלה נלווית לבעיה האמיתית שלי, משום שאני גם סובלת מדיכאון ומהפרעת אישיות גבולית. יש לי בעייה של התנהגות "נימפומנית", כמו שהמטפלים שלי מכנים אותה, ועל הרקע הזה אני רבה המון עם אמא שלי; היא קוראת לי מופקרת ופרחה ואומרת לי שהלבוש שלי פרובוקטיבי מידי. היא משפילה אותי בלי סוף וכבר יש לי כינוי בבית (ואולי אפילו בשכונה) "מזרון". אני מתמודדת עם זה יום יום ובהתחלה היה לי נורא קשה לשמוע זאת במיוחד מאמא שלי, מילא מחברים או מהמטפלים, אבל עכשיו אני כבר לא מתייחסת, כנראה שהתרגלתי..."
אלמונית שלום, אין שום הצדקה לכינויים שאת שומעת מאימך!!! מצד שני, יכול להיות (ושוב - זו לא הצדקה), שהיא כבר מתוסכלת ולא יודעת איך להתמודד. למה את מסרבת לקבל טיפול? למרות שאני מבינה מהדברים שלך, שאת כן בטיפול. HERA.
