משהו...
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
דרך החיים אם החיים משולים לדרך שאנו פוסעים דרכה אז... יש אנשים שצועדים על הדרך באותו המסלול איתנו, יש אנשים שצועדים במסלול שלנו אבל צועדים לבדם, ויש אנשים שיש להם מסלול משל עצמם. אם החיים משולים לדרך שאנו פוסעים דרכה אז... יש שפוסעים איתנו כל הזמן ומתקדמים, יש שעומדים בצד הדרך ומחכים, ויש אנשים שעומדים על הדרך ומפריעים לתנועה. אם החיים משולים לדרך שאנו פוסעים דרכה אז... יש אנשים שתמיד מתקדמים ושומרים על קצב, יש אנשים שלפעמים צועדים ולפעמים נחים ואחר כך ממשיכים לצועד, ויש אנשים לצד הדרך שנחים על ספסל, מחכים לרגע שבו נחליט לנוח מהדרך, לשבת לצידם ולחלוק איתם רגע משותף. אם החיים משולים לדרך שאנו פוסעים דרכה אז... יש אנשים שיצעדו איתנו רק בחלק מהמסלול, יש אנשים שילכו איתנו לאורך כל הדרך ולא ישנו לנו את מסלולה, ויש אנשים שנפגוש לשבריר של שניה, והדרך שלנו תשתנה בגללם לעד. אם החיים משולים לדרך שאנו פוסעים דרכה אז... נפגוש על הדרך הזאת אנשים, חלקם יהיו חברים, חלק יהיו רק ידידים, שבכוח אהבתם, חברותם וידידותם יתנו לנו את הדלק להמשיך לצעוד בדרך שלנו עד סופה, בזכותם לעולם לא נצעוד על דרך החיים לבד, הם ילוו אותנו לכל אורכה.
נכון שזה מקסים ונכון? עדיין מומסת מהחום?
זה כל כך נכון. המזגנים עובדים ללא הכרה, ואני לא זזה מהבית. אי אפשר לצאת החוצה, עכשיו הייתי רוצה לגור בקוטב, בא לך לנסוע לשם? פתאום מתחשק לי לטוס לכל מיני מקומות, למרות שאני פוחדת מטיסות. אני לא זזה מהכסא עד הנחיתה:-)))