מוטרדת מהמצב של בעלי

שלום למי שמעוניין לתת לי עיצה. שמי שירל ואני בת 28, אני נשואה לבעל מקסים כשנה (אנחנו ביחד 6 שנים). הבעיה שלי היא כזאת: בעלי מאוד מוטרד מהעבודה שלו (הוא עובד בשרות לקוחות בחברה גדולה). הוא כל פעם מתקשר מעבודתו ומתלונן שלא טוב ושהוא רוצה להתפטר, אני לא מוכנה שיתפטר עד אשר הוא לא ימצא מקום עבודה חדש, הסברתי לו שהמצב בחוץ קשה כלכלית וזה לא הזמן לעזוב מקום עבודה. ובמיוחד שאנחנו עומדים לקחת משכנתא גדולה. לפני שהוא ניכנס לעבוד בשרות לקוחות הוא עבד בתור טכנאי מחשבים, והוא החליט שהוא לא אוהב את העבודה מאחר והיא שוחקת אותו ושעות העבודה הן מטורפות, למרות שהמשכורת היתה טובה. הוא מאוד מוטרד מהעניין, והוא מסתגר ומתכנס בתוך עצמו, הוא שוקע למחשב שלו (לאינטרנט) בערבים, שעות על גבי שעות, אין לו חשק לחברים ולמשפחה ובילויים, הוא מסתובב עצבני וכועס על כל מילה שאני מוציאה מהפה. אני מרגישה אשמה שאני לא מרשה לא להתפטר, והוא חושב שאני לא מבינה אותו. יש לו הרגשה של "לא יוצלח" הוא מקנא בחבריו שכבר מסודרים מבחינת עבודה ובית, והוא מרגיש שהוא לא מספיק נותן לי את מה שהוא רוצה לתת ולהעניק. יש לו קינאה חולנית לחבר טוב שלו שיש לו בית ללא משכנתא, אישה שאינה צריכה לעבוד מאחר וחברו מרויח משכורת מצויינת, ותינוק שנולד להם. אנחנו בינתיים לא יכולים להביא ילד בגלל מצבנו הכלכלי, אנחנו חיים עם ההורים וחוסכים שקל לשקל (קנינו דירה יד שנייה ואנחנו ניכנס רק בשנה הבאה מאחר והיא מושכרת כדי שיהיה לנו יותר קל לשלם את המשכנתא). אני אובדת עיצות ואני לא יודעת איך להוציא אותו מהדיכאון והמחשבות. אודה לכל מי שיתן עיצה. שירל נ.ב. גם אני עובדת, שנינו עובדים בעבודות שאינן מכניסות משכורות גבוהות, משכורות ממוצעות.

היי שירל אני יכול להעיד שאני נמצא במצב דומה לזה של בעלך, אלא שאני לא נשוי ואין לי מחויבות למשכנתא - אני יודע היטב מה זה לא להיותמסופק מעבודה ולרצות להתקדם כמו אחרים, אפילו שמצב השוק הוא כמו שהוא. לא ציינת אם לבעלך יש תואר או שלמד לימודים גבוהים קודם - חות מהעובדה שהוא עבד כטכנאי מחשבים. הייתי מציע לבעלך לעשות דבר שאני עשיתי - ללכת לייעוץ לבחירת מקצוע, או הכוונה מקצועית. לא יוצאים משם עם הפנייה מידית לעבודה ספציפית, אבל מייעצים לאילו כיוונים ללכת. זה עשוי לתת לו כיוון שאולי הוא לא מאוד מודע אליו ושיכול לספק אותו הרבה יותר מעבודתו הנכחית. בכל אופן, כדאי מאוד לעשות את זה מהר, או כל צעד שיעזור לבעלך למצוא עבודה אחרת ולהתקדם, כי כל יום נוסף שעובר עם העבודה הזאת שלו לא עושה לכם טוב, כפי שזה נשמע מה שאת כותבת. בהצלחה, ארי (שגם לא מוצא את עצמו בעבודה...)

ארי שלום אין לו תואר בשום דבר, הוא ניסה שלוש קורסים במחשבים עד שהוא הבין שמחשבים משעממים אותו וזה לא התחום שלו (למרות שהוא סיים קורס אחד במחשבים בהצלחה בתור טכנאי PC). דיברתי איתו, ואמרתי לו שילך להכוונה והוא טוען שזה סתם שטויות, ושהם לא רציניים. הוא ניסה לגשת לתחום הפסיכולוגי כדי ללמוד פסיכולוגיה ולהוציא תואר ראשון (לא כדי לעסוק בזה אלה רק בשביל התואר) ואני כעסתי עליו שזה ביזבוז של כסף בדבר שלא יצא מיזה שום דבר, כבר עדיף שילך ללמוד מקצוע שיכניס כסף, לא לימודים שלא יביאו שום תועלת. לימודים כאלה הם מותרות ולנו אין כסף מיותר. זה נישמע אגואיסטי אולי, אבל צריכים להיות מציאותיים. הוא לא אוהב את הטכנאות כי היא דורשת מאמץ פיסי, והרבה שעות עבודה. והוא ממש שונא את העבודה במחשבים. בכל אופן, תודה לך על ההתייחסות למכתב שירל

אני חושבת שנקודת המוצא היא שכשלבעלך טוב לך טוב ולהיפך. כרגע אתם במצב ששניכם ממורמרים ולכן לשניכם רע. אבל צריך להתחיל מנקודה מסויימת. אם בעלך היה יכול לעבוד בכל עבודה שיבחר, במה היה בוחר? זה אפשרי? יש מקום להתפשרות בינך לבינו כך שהוא יעבוד בעבודה שהוא אוהב אך מכניסה פחות? תראי, כל עוד אין לכם ילדים הוא יכול לעבור מעבודה לעבודה עד שימצא את מקומו. אחר כך האחריות כבדה יותר, למרות שגם אז ניתן לעבור. אבל עכשיו זה הזמן האידיאלי לעשות זאת עד שיהיה מסופק. ואם לא יהיה מסופק מכלום אז אולי הוא פשוט לא אוהב לעבוד... מה את אומרת?

מיזה בדיוק אני חוששת, כי הוא האיר לי מספר פעמים שהלוואי שהוא לא היה צריך לעבוד. ואני אמרתי לו שאם היינו עשירים הוא היה יכול להרשות לעצמו לשבת בבית. בעלי עבד כל השנים בחברה של אמא שלו, זאת חברה להקמת תערוכות וזאת עבודה די שוחקת ומתישה ודי מכבידה - ונישבר לו מהעבודה הזאת. ולאחר שנשבר לו לעבוד אצל אמא שלו הוא התחיל לקחת קורסים במחשבים וגן מיזה נשבר לו. מה שהורס אותו זאת הקנאה בחבריו. שכולם הולכים קדימה והוא מרגיש שהוא הולך אחורה. לבעלי יש עוד 2 אחים (אח ואחות) והוא מרגיש שההורים שלו זרקו אותו הצידה ולא רוצים לעזור לו מבחינה כלכלית וכספית (ההורים שלו עזרו מאוד לאחיו הגדולים) והם עכשיו לא יכולים לעזור לנו, הם הסכימו רק שנגור אצלם ועל חשבונם כדי שתהיה לנו אפשרות לחסוך. חשבתי ללכת איתו לטיפול זוגי או פסיכולוגי, מה דעתך?