יונת ושלומי
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
מה אני קוראת פה? מה זו הפסימיות הזו? נכון, מאוד רצינו להיפגש שוב - ואנחנו עדיין רוצים! אבל זו תקופה שעמוסה לכמה אנשים, ולכן קשה למצוא את הזמן המתאים. לדעתי - זה לא קשור בכלל למפגש שהיה (והיה כייפי מאוד, לא?). נכון שנוצרו גם כימיות בין מס' מצומצם יותר של אנשים, אבל זה לא בא במקום שום-דבר. אין ספק, שלמיכל ואיתן יותר קל להיפגש לעתים קרובות, בדיוק כמו שליונת, נטע ולי יותר קל. צריך לזכור, שאנחנו מפוזרים על כמה אזורים בארץ, וזה גם משפיע. שלומי - הכל בסדר? אני מחכה לתגובה בעורף... אולי תספר לי שם מה קורה?
מי אומר שקרה משהו ? פשוט, אין לי חשק לנסות למשוך את השמיכה לכל הכיוונים. מישהו צריך קצת להתגמש, ולא ראיתי שיש מישהו כזה. איך כתבת פעם ? לא התחתנתי עם הפורום. גם אני לא .
גנבים! גנבו לי את השם:-((
לא יודעת אם קרה משהו או, לכן התעניינתי... אתה לא צריך למשוך את השמיכה לכל הכיוונים, כי בסוף היא תיקרע וזו בטח לא המטרה של אף-אחד. בעניין הגמישות - שלחתי לך מייל. אף-אחד לא נשוי לפורום, וזה היתרון של הפורום... אפשר ללכת ולחזור, או ללכת בלי לחזור או לא ללכת... איך שבוחרים. אני פשוט חושבת, שאם חוסר הגמישות של או הזמן (או כל חוסר אחר) הוא הגורם, אז זה לא צריך להיות ככה... כי אפשר להיפגש בנוכחות לא מלאה... לפחות בשלה זה, שבו אנשים עסוקים יותר או פחות.
