הנה בדיחה על הצהריים
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
חבר שלח לי את זה באנגלית אז אני מתרגם את זה לצורך דוברי העברית המקסימים שבינינו: עזבתי את מונטריאל לכיוון קוויבק. החלטתי לעצור בדרך בחדרי הנוחיות שבצד הדרך. נכנסתי פנימה, התא הראשון היה תפוס אז נכנסתי לשני. רק התיישבתי, ואני שומע קול מהתא הסמוך: "הי, איך הולך ? ", טוב, אני לא אחד שמתחיל בשיחה עם זרים בשירותים ציבוריים שבצידי הדרכים , לא ידעתי מה לומר. לבסוף אמרתי: "לא רע". הקול אמר: "אז מה אתה עושה ?", אני מתחיל למצוא את עצמי במבוכה, כל העסק מוזר אבל אני עונה: "אני רק משתמש בשירותים, אני נוסע מזרחה". אחר כך אני שומע את האיש אומר ברוגזה : תראה, אני אתקשר אליך חזרה, כל פעם שאני שואל אותך שאלה, איזה אדיוט מהתא הסמוך עונה לי !!!!
תאר לך שרק לפני עשר שנים הבדיחה הזאת לא היתה יכולה להתקיים...
נכון , לא היו פלאפונים. נכון זה מוזר לראות סרטים ישנים שהאנשים מחפשים טלפון ציבורי ? או קמים לטלפון שבקיר . העולם מתקדם בצעדי ענק, השאלה היא רק , לאן ?? עם כל הקידמה, יש פחות עניים ? יש פחות סבל ? יש פחות אלימות בעולם ? לא חושב. מה דעתך ?
את לא צריכה להתקמצן במלים. בפורום הזה, אנחנו מצפים להשתפכות הנפש , קפיש ? ואת מוזמנת להכנס כל יום. יש לך חורים בעבודה שמאפשרים לך כניסה ?
אך איזו בדיחה...?!! רוצים עוד!!!
מה זה כאן ? פורום לבדיחות ? הבדיחה היא רק בגלל שאני הולך להעלות משהו כבד כבד כבד ! מגרמטד ?
