שבת שלום לכולם

אני רואה שאין כאן הרבה אנשים בשבת, בכל אופן אלה שלא שומרים שבת בטח ישנים עכשיו. משום מה השבת אני עצוב, ובכלל בימים האחרונים. כתבתי כאן אתמול את הסיבה - הזוגיות, הזוגיות שאין לי. מה שכתבתם לי מעודד, אבל עדיין אי אפשר להרגע בלי הדבר האמיתי, ואני חוש שעד שלא תהיה לי אהבה לא אוכל להיות מסופק ולא אוכל להיות שקט. כן, אני מיישם את מה שאתם ואחרים מייעצים לי (ברוב המקומות האחרים אני לא כל כך גלוי כמו פה) אבל זה לא מספיק. עד שלא ארגיש שאני נמצא בעדיפות ראשונה בעולמה של מישהי שאני גם אוהב, חיי לא יהיו מספקים. ואל תטעו - יש מסביבי כמה וכמה ידידים וידידות - אבל יש להם את העולם שלהם, בעיקר אלה שיש להם זוגיות. המעטים שיש לי מקום קבוע בחייהם, מקומי אצלם הוא תמיד משני. אי אפשר להרגיש טוב ככה. בינתיים אני מפנטז על הבחורה האידיאלית בשבילי, איך בערך היא תיראה, מה אופייה, וכו'. אני רק מחפש עכשיו איפה להתנחם, להירגע. אני הולך גם לטיפול פסיכולוגי שנמצא כרגע בשלב הראשוני של היכרות. הפסיכולוגית שלי הסבירה לי דברים על מינון של קשר - שלא כדאי גם להתקרב יותר מדי כשרק מכירים וכו' - ולמה לא כדאי להלחץ כשקשר ראשוני הוא מינורי - אלה דברים שמאוד מלחיצים אותי בד"כ. מישהו עבר את זה?

גם אני הייתי שמחה למצוא את הבחור שלי. בנתיים אני בלעדיו והאמת.. טוב לי גם ככה. כמובן שאני אהיה עוד יותר מאושרת כשאני אמצא אהבה אבל גם בלי האהבה אני מאושרת ומסופקת. ואתה יודע מה.. יש לי סבלנות, העיקר למצוא מישהו שבאמת יהיה שווה את כל ההמתנה. לא להתפשר. :)

אם רק היתה לי סבלנות... אבל הגעתי לקצה גבול הסבלנות שהיתה לי, אני לא במצב של להיות לבד עכשיו בין השאר כי אני עושה עכשיו כל מיני מהלכים משמעותיים לגבי החיים שלי ואני חייב תמיכה זוגית קרובה, יותר מאשר של ידידים שעם כל הרצון הטוב שלהם לעזור, אני עדיין רק בעדיפות שניה אצלם. וכן, אני לא מתכוון להתפשר וללכת עם מישהי שהחיבור איתה לא יהיה שלם, רק "בשביל שתהיה לי מישהי". גם זה נקרא להיות לבד. בינתיים מאז שכתבתי את ההודעה התעודדתי אך רק במעט, הייתי בחברת אנשים טובים (הייתי חייב את הנוכחות שלהם היום) ומישהי מידידותי ניסתה לתת לי נקודת ראות אחרת למצבי ולחיים. אני חושב על כך ומנסה להתעודד גם בדרך זו. מחר אני אצל פסיכולוגיתי, ויש לי הרבה מה לספר לה, נראה איך אצא משם.