חוסר באהבה

בטח הייתם במצב של חוסר באהבה, כשאתם ממש ממש צריכים אבל לא מוצאים. לי אין כבר הרבה זמן, ואני מחכה, ומחפש, ומגדיר לעצמי כמה שאפשר את מי אני בערך מחפש, אבל הרי אי אפשר להביא את האהבה ברגע שאתה רוצה ואתה צריך לחכות שתפגוש את המישהי הנכונה (כמובן גם לדעת מי הנכונה). אבל כבר הגעתי למצב שאני לא יכול לנהל חיים בלי פרטנרית רגשית שאוהב אותה, ואני כבר מפוצץ ברגשות שאין לי בפני מי לבטא. זה לא עושה לי טוב. אני חייב להתנחם בזרועות מישהי, חייב למצוא את מקומי. מה עשיתם אתם במצב כזה?

ארי היי, אני מאמינה שיש חשיבות רבה להיותך אדם שלם, מלא וסקרן, מה שאומר ללמוד, לעסוק בתחומים שמענינים אותך, לעשות לעצמך כך שתרגיש מסופק ואז אם תרצה ותאמין מבפנים האהבה תגיע. כדי להיות מאושרים ומסופקים לא חייבים להיות עם בן זוג או בת זוג ואני למשל לא מאמינה שבן זוג יספק את הצרכים שלי וימלא חללים בחיי. רק אני יכולה לעשות את זה. מלא את חייך בתוכן ועשה מעשים שישמחו אותך, את רגשותיך אתה יכול לחלוק עם חברים או בעלי חיים ויום אחד גם תבוא האהבה שלך.

כשמתייאשים באה הגאולה זה נופל עליך כשאתה לא מוכן...

מסכימה איתך....

מכיר את השיר של פיל קולינס? you can't hurry love, no you'll just have to wait. דווקא בעניין הזה אני ממש לא יכולה להבין או להזדהות, כי לא קרה לי ששפעתי כל-כך הרבה אהבה... אז עכשיו מסתבר לי, שבלי זה גרוע, אבל גם כשיש יותר מדי זה לא כל-כך מוצלח :-))) שבת שלום.

אם כי לא ממש הבנתי למה את לא יכולה להבין או להזדהות. אבל זה נכון שאי אפשר להביא את האהבה באופן מלאכותי, צריך לפתח אותה, אבל אם הייתי יודע שיש לי עכשיו קשר חדש שמתהווה ושיש בו תקוה - הייתי יותר שקט והיתה לי יותר סבלנות. אני פוחד שתוך שנה-שנתיים אעשה המון בייביסיטרים לילדים של חברים שלי ושל ידידות שלי שהתחתנו, כי יהיה לי המון זמן בערב מכיוון שממילא לא יהיה לי עם מי לקבוע דייטים.