אחרי לידה

עבר יותר מחודש אחרי שילדתי ואני מרגישה כמו בכלה כאילו חיים שלי נגמרו כול הזמן רוצה לישון,מתגעגעת לכול הדברים שהיו לי לפני לידה-חופש תנועה,שבתות וחגים, טיולים,עבודה,אנשים...עכשיו רק בכי של תינוקי שמאוד לא רגוע,יושן בקושי 3-4 שעות ב24 שעות וכול הזמן בוכה. אני מאוד אוהבת אותו אבל זה כול כך מתיש.בעלי חוזר מעבודה ב 11 בלילה וב 5 בבוקר כבר עוזב-כניראה זה הדרך שלו להתמודד עם המץב החדש.מה לעשות?מישהו עבר משהו דומה?

הלן שלום, אמנם עברו שנים רבות מאז שילדי היו תינוקות, אבל אני זוכרת את הזמנים האלה. הבן הבכור שלי נולד והרגשתי בדיוק כמוך, נלקחו ממני ההנאות, ובפרט הנאתי העיקרית חופש תנועה, טיולים ארוכים ועוד. הוא בכה בלי סוף, שלושה חדשים של סיוט שבהם אני ובעלי לשעבר הסתובבנו טרוטי עיניים וסהרוריים... יום אחד בעטתי במיטה שלו מתוך כעס עצום, הרגשתי שדי, אין לי כוח יותר. היה קשה. אבל, גם היתה שמחה ענקית ואושר גדול. כאשר הפסיק לילל בלילות ואני הסתגלתי למציאות החדשה, הייתי קמה אליו מידי לילה רק כדי לראות את הפנים המתוקות שלו, הייתי מעירה את בעלי וביחד היינו מתמוגגים מהיצור הנפלא הזה... התחושה שהציפה אותי היתה של שמחה ענקית, הייתי מאוהבת בו בלי סוף. את כיום בתקופה לא קלה של הסתגלות לחיים חדשים, אחרים ושונים ממה שהיו לך. כאשר התינוק יגדל קצת, עוד חדשיים שלושה ויהיו לו הרגלי שינה ואכילה, תהיי פחות עייפה ומתוסכלת. תמצאי גם זמן לעצמך, תוכלי לטייל איתו ולנסוע איתו לחברים, לקרובי משפחה, ולהנות מהחיים. יש פורום בתפוז הנקרא "הורים לתינוקות" ,אם אינני טועה, הכנסי לשם ואני משערת שתוכלי להעזר ולהתעודד על ידי שיחה עם נשים שנמצאות במצבך.