נישואין, חרדים מול חילונים
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
טוב, יש לי כמה דקות, ואני לא מוותר למיכל בויכוח העיקש והמר שהתגלע בינינו. בינתיים , המון מים זרמו בפורום, יש חשש להצפה ! ודו השיח המעניין שלנו נעלם אי שם בעבר הרחוק בדפי הפורום. אז אני רק נותן כאן את הקישור לתשובה האחרונה של מיכל: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=360&i=72434&t=72022 כל אחד מוזמן ללחוץ ולקרוא את דבריה הנחרצים והבהירים. וזאת תשובתי אליה: זה מאד נכון, שכאשר המסגרת יותר נוקשה ומחמירה, פחות קופצים להתגרש. ובפרט, שבעיני הדת , הגירושין אינם חיוביים. זה כמפלט אחרון. אולם, כל אחד מבין, שאם הנישואין ממש ממש דפוקים, עדיף להתגרש ולגמור עם זה. אם אכן כל יתר הנסיונות מוצו עד תום. עכשיו, כשאני אומר שאצל החרדים, רוב הזוגות הנשואים לא מתגרשים בגלל שטוב להם בנישואים, זה לא בגלל שנתיב הגירושין חסום, קשה ולא מקובל. לא ולא. אני אומר לך חד משמעית, שרוב הזוגות הנשואים אצלינו, מרוצים מחיי הנישואין שלהם . אובייקטיבית. פשוט מרוצים. אולי קשה לך להאמין לזה אבל זו עובדה קיימת. וזה נורא פשוט, כרמת הציפיות מהמוסד הזה, כך רמת האכזבות. אשה חרדית, לא מצפה שבעלה יקח אותה לנופש בחו"ל, לא לקונצרטים ולא להופעות ולא למסעדות. היא לא מצפה שבעלה יקנה לה תכשיטים ומתנות בכל אירוע מזדמן, יום שנה לנישואין יום ולנטיין יום אמו ויום שממו. אין דברים כאלו בכלל. והיא לא מתאכזבת יותר מדי אם הפור פליי במיטה קצר. כי היא מבינה שקשה לו. והיא לא מתאכזבת אם הוא לא שיבח את המאכלים שלה יותר מדי. כי היא מבינה שאולי היה עסוק נורא במחשבות על הפרנסה או הילדים או השד יודע מה. אין הרבה ציפיות. קפישתי ? נורא פשוט. כשלא מפתחים ציפיות, לא מתאכזבים. ומראש, יש אנשים אחרים במשפחה ובחברה שממלאים פונקציות חברתיות , שאצלכם , בן הזוג צריך למלא. יש את הילדים, יש את ההורים יש את החברות. לא צריך כל כך את הבעל. אז, ברור שחיים כאלו לא מתאימים לחילונים, ברור. אבל בהסתכלות מאד יבישה, אפשר בהחלט לקבוע ולומר: חיי הנישואין של החרדים, מוצלחים יותר מאשר אלו של החילונים. מישהו רוצה להגיב ?
רוצה להמשיך את קו המחשבה שלך - אצל דתיים קיימת מטרה ותכלית לחיים. מגיל רך הם יודעים שהקמת בית נאמן בישראל זה הדבר החשוב ביותר וחובה שיצטרכו למלא בהגיעם לגיל בגרות. הנאות הפרט וההגשמה העצמית מתקיימים במסגרת הנישואים בלבד. מיום שילדונת גדלה ומגיעה לגיל 18 מתחילים לחפש לה שידוך הולם. יש חקירות רציניות על הבחורצ'יק, מבררים אצל השכנים, בישיבה ואצל קרובים. אם היא לא פגומה, חלילה, ישדכו לה אברך ירא שמיים בריא וממשפחה טובה, אם יש בה פגם כלשהו כמו גמגום, מחלה, לא עלינו, היא תצטרך להסתפק באברך שחסרונותיו דומים לשלה. בקיצקץ - הכל מסודר, הכל מאורגן, המסגרת שמרנית והגבולות ברורים. מה יותר טוב? מי יודע???? קשה לנו החילוניים להבין כיצד אפשר להנשא כל כך מהר, מאידך גם הכרות ארוכה וממושכת אינה ערובה להצלחת הנישואים. מה שהכי מפריע לי - הגרביונים הכהים והפאה -קארה, אני כבר מזיעה,פששש.. שלומי, יש לך איזה אברך בעל מידות להכיר לי????
זה לא תמיד ככה.... מה שמפחיד זה רק החלטה כזו שצריכה להיעשות מהר.. בחלק מהמקרים מתבלבלים בין כימיה ראשונית ואהבה. בת דודה שלי התארסה אחרי 3 ימים זו לא אהבה זה בטוח איך היא היתה מסוגלת... לא יודעת
מאיפה אני אביא אברך , שיגיע לרמה שלך ? איפה נמצא כזה, שידע להעריך את כל התכונות הנפלאות שלך ? ודרך אגב, לא חייבים ללבוש שייטל (פיאה נכרית), אפשר גם מטפחת. או כובע שובבי , ובינינו, כיסוי ראש, זו רק אחת מן המכות! מצד שני, כמו שאנחנו יודעים , בכל דבר , יש את הטוב ואת הרע. נכון ?
