שחמת הכבד- חיים בצל המחלה
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
בשלב מסויים בחייך אתה פתאום מגלה כי נפלה עליך המחלה הארורה הזו. למרות כל הקשיים אתה מנסה להתמודד איתה , להדחיק אותה, מנסה לחיות חיים רגילים כאילו הכל בסדר, ומצליח די יפה להתמודד עם זה. ואז מתחילים המשברים, אתה רוצה להתקבל לעבודה ויש לך מחסום, זה עוד כסף קטן. הדבר החשוב באמת בחיים זה אהבה, ואתה מוצא לך אהבה וחושב שהנה חייך מסתדרים. היא אוהבת אותך, כיף לה איתך ולך כיף איתה, אבל יש מכשול... המחלה!!! אתה מנסה להסביר לה שהשד לא כל נורא, אתה אולי מצליח לשכנע קצת, אבל מגיע השלב בו ההורים מתערבים והורסים את אותה אהבה בשל אותה בורות ואותה סטיגמה. היא בוכה ומתייפחת , אתה חש את אהבתה העזה, אבל אתה חיי בצל המחלה. אתה לא שווה, אתה אזרח סוד ב', לא מגיע לך לאהוב, לא מגיע לך לחיות חיים טובים ומאושרים עם אהבה אמיתית בגלל אותה מחלה. ואם אתה רוצה להכיר משהי חדשה, אז תוסיף לכרטיס הבקור שלך גם את אותה מחלה ארורה. ותמיד תשמע את אותו משפט, אתה אחלה בחור, הכי טוב שהכרתי, הייתי מתחתנת איתך אבל...אתה חולה, אתה אזרח סוג ב'. אז מה נשאר לך לעשות? לחיות את החיים, אולי להתפשר ולהתחתן לא מתוך אהבה, אולי להשאר רווק לנצח, להרים ידיים למחלה? אין לי תשובה לכל השאלות, הלוואי והיתה לי, בכל אופן נקווה שנצליח לאסוף את השברים עם כל הקושי. ואם למשהו יש תשובה, אשמח לקבל אותה תודה
דוד שבת שלום, יש לי שאלה... נניח והיית נשוי, ורק אז היתה מתגלה המחלה... מה לדעתך היה קורה? ועוד שאלה (הסבר בהמשך) - לאחר האבחנה נפגשת עם פסיכולוג או עו"ס? בכל זאת, הרי לא מדובר באבחנה של שפעת... מכיוון שמדובר במחלה שמשפיעה לע כל החיים, אני חושבת שכדאי לך להיפגש עם איש מקצוע - כדי ללמוד איך להתמודד עם השינויים, ואם כל הדברים שאתה מתאר. עלתה האפשרות של השתלת כבד? HERA.
