רציתי לשאול

שמעתם על האגדה של הר סיני ? כך מספרת האגדה: הקדוש ברוך הוא חיפש הר בכדי לתת עליו את התורה. מיד באו ההרים הגבוהים והגדולים כמו הר תבור והר הכרמל ואמרו: עלינו תתן את התורה, אנחנו רמים ונישאים ונראים מרחוק. ואנחנו גם מאד מרשימים בחזותינו. זה יראה ממש טוב בשידור חי. אמר להם הקב"ה: אם אתם חושבים שאתם נראים טוב, אז אתם גאוותנים. ואני לא אוהב גאוותנים. באו עוד ועוד הרים והציעו את עצמם, רק הר סיני הקטן , היה שפל מאד בעיני עצמו. הוא לא נדחף ולא נדחק ועמד לו בשקט בפינה. מדוע אין אתה בא לפני ? שאל אותו הבורא ? אני ? שאל הר סיני ? אבל אני קטן ודל ולא מרשים בכלל, זה לא מן הראוי שתתן את התורה עלי. יש הרים הרבה יותר יפים ורמים ממני. או אז אמר הקב"ה: דוקא על הר סיני אתן את התורה, בגלל שהוא עניו, בגלל שהוא שפל , ובגלל שהוא חש כי אינו ראוי לאותו הדבר. והרי התורה נמשלה למים, המים מטבעם יורדים ממקום גבוה , ונופלים למקום נמוך. כך מי שמנסה ללמוד את התורה, אם יש בו גבהות הלב, גאווה, לא יוכל להבינה. רק אם תהיה בו שפלות וענווה, יוכל לקבל את התורה. זאת האגדה. נכון יפה ? אבל השאלה שעולה היא: אם הקב"ה רצה לתת את התורה במקום נמוך בכדי לסמל את השפלות והענווה , למה הוא בכלל חיפש הר ? למה הוא לא נתן את התורה במישור או בבקעה ? הרי כל הר שהוא , גם הר סיני , יש לו גובה מסויים ?

כי התורה עצמה באה ממקום גבוה, הרוחניות, ואילו מי שבא לקבלה בא ממקום נמוך, הגשמיות. העליה בהר, ממקום נמוך לגבוה, היא הביטוי הפיזי לתהליך שבו יש להבין את התורה. אני חושבת...

בכל זאת משה היה צריך לרדת ממקום גבוה כלשהו. לו היה מקבל את התורה במקום מישורי היה חסר מסתורין וגם קדושה......

את התשובה שלך. אני שמעתי משהו כזה: אדם אילם , לא יכול להתפאר בכך שהוא לא מדבר דיבורים לא יפים , שהוא לא מרכל ולא מקלל. אנו נאמר לו : חכם גדול, אתה אמנם שומר על פיך אבל זה לא בגלל כוחך הנפשי וגדלות הנפש שלך, זה בגלל שאין לך אפשרות לדבר. זה כמו אסיר בבית הסוהר שאומר לשופט, כבר שנה שאני לא שודד וידי נקיות. חזרתי בתשובה. אומר לו השופט: כאשר אתה בבית הכלא, אין זו הוכחה שאכן חזרת בתשובה, נראה אותך כשתהיה בחוץ, אם אכן תשאר בנקיון כפיים. האדם צריך בדוקא להתמודד. לכן ניתנה התורה על הר , מקום שיש בו גבהות מסויימת , יש את הסיכון להגיע לגאווה, יש את הסיבות לכך , ובכל זאת, הר סיני הצליח לשמור על השפלות שלו. אילו היתה זו בקעה, היה כאן מימד של התחמקות ועקיפה ולא התמודדות. כך שמעתי. יום טוב ביי