בוקר טוב,

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

11/06/2002 | 07:19 | מאת: שלומי

אתם מבינים שכואבות לי הרגליים (מהריקודים) והידיים (מהפינוי של האולם) , אבל הלב, זה כבר משהו אחר. וממה מתרגש הבחור ? מזה שהבן שלו נהיה בר מצוה ? ביג דיל ! עברו שלוש עשרה שנה , אז הוא נהיה בר מצוה . ממה יש כאן להתרגש ? לא מזה התרגשתי, אלא מחברים טובים שבאים ומכל הלב משתתפים בשמחה. וכאלו, אין לאדם הרבה. כי הרבה באים בגלל שהם שכנים או מכרים , לוחצים יד, נותנים מתנה (חלקם) ופוזלים לשעון לראות אם יספיקו להגיע לאירוע הבא שלהם. מה שנקרא: לצאת ידי חובה. וזה בסדר, אני לא שונה מהם כשזה מגיע לכאלו שאינם ממש חברים. אבל החברים הקרובים, אין דבר יותר מרגש מזה. וכאלו, באמת שאין הרבה. ואתם יודעים מה ? דוקא החברים כאן בפורום, שהכרותינו היא לא רבת שנים, להיפך, היא קצרה ביותר , והיא לא היכרות של פנים בפנים (הרוב) , ובכל זאת, דרך התגובות בפורום, אני חש את החמימות, את הכנות , את ההשתתפות האמיתית , את האיכפתיות ואת הפירגון ורוחב הלב, ועל כך, אני מודה לכם מקרב הלב, ומאחל לכם , שגם לכם יהיו שמחות בקרוב, ושתחושו גם אתם, כמה נפלא זה להיות מוקף בחברים טובים. תודה רבה, להשתמע יום טוב ביי

11/06/2002 | 07:39 | מאת: כוכבית

שלומי אני שמחה בשבילך:-))) ואיך היה הבן? והאישה? היו דמעות של התרגשות? והורי אישתך? התרככו קצת? ספר עוד:-))))) כדי שנרגיש שגם אנחנו היינו שם, למרות שבלבנו חגגנו איתך:-))) נ.ב. אתמול עשית את היום ל"קטנה", תודה על היחס:-))) אחלה יום שבעולם כוכבית

11/06/2002 | 07:51 | מאת: שלומי

בוקר טוב לך, באמת תהיתי אם המייל עם השפן הגיע. אני שמח. איך אני אתאר לך את הערב ? זה היה נורא ארוך . התחיל קצת צולע. אבל המשיך יפה. הבן שלי , שיהיה בריא , הוא לא מהסוג שמתרגש יותר מדי. הוא ילד עם המון שמחת חיים , מעט מאד אחריות ובגרות, נמשך ליופי , אוהב להסתרק מול המראה , מגהץ לעצמו את הבגדים. אוהב להתלבש אלגנטי כשצריך. ויש לו טעם , קלאסה. אבל הוא טוב לב, וחמוד. ויכול לשגע פילים. אוהב מוסיקה, אוהב לשיר, ויש לו גם קול מדהים וכשרון מוזיקלי, (כך אומרים לי) מת על ספורט, וממש לא אוהב את הלימודים. בהתחלה הגיע מנהל בית הספר , ואמר כמה מלים , ואף אחד לא כל כך הקשיב. אחר כך רקדנו ושרנו והיה שמח. ולבסוף הגיע רב גדול , שהוא במקרה גם אח שלי , ונאם מאד מאד יפה, וכולם ישבו בשקט , שאפשר היה לשמוע אילו נפלה שם סיכה ! , והיה מאד מרגש. בקיצור, מה אני אלאה אותך בפרטים ? העיקר שעברנו את זה בשלום, ועכשיו יש לנו עוד שבת שלימה לפנינו. אז נקוה שגם היא תעבור בהצלחה. תודה כוכבית על תשומת הלב, את מתוקה, אמרתי לך את זה פעם ? ביי ובשמחות אצלכם ! ובקרוב !

11/06/2002 | 08:48 | מאת: מיכל

אז אני מבינה שהיה מרגש, שמח, טעים ונעים. וגם שהיית כל כך נחמד ואפילו בקלי קלות, אז מה אפשר לצפות יותר? ואל תשכח לשלוח תמונות:) הנאום של אישתך זה בשבת? מה היא מתכננת להגיד? רק בשמחות, מיכל.

11/06/2002 | 14:08 | מאת: יונת

חבל שלא הזמנת אותנו וכך היינו נפגשים אצלך כולם. סתם אני פורשת כרגע צריכה ללכת ואחזור כששלומי כבר יהיה בבית . בכל אופן היה חשוב לי לכתוב לליבי את מה שכתבתי לה שתדע מה היא הולכת לעשות לעצמה פשוט הרס עצמי ואנחנו לא ניתן לה כי לא מגיע לה לסבול