אמטופובית...
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
שלום, שמי בר . בגיל 9 סבלתי מוירוס, כמו זה שיש להרבה אנשים.. מאז התחילו הפחדים שלי מהקאות. אחרי הוירוס הזה הייתה תקופה של כמה חודשים שלא הייתי יוצאת מהבית בכלל,הייתי נתקפת בהתקפי חרדה שהיו מתבטאים בבחילות, רעידות וקשיי נשימה. הלכתי לטיפול פסיכולוגי ועם הזמן זה פשוט עבר.. כיום בת 21, לאחר 12 שנים של חיים שגרתיים לחלוטין, התחילו לי כאבי בטן , עצירויות, צואה רירית וכו'. אחותי אובחנה כחולת כרון כאשר אני הייתי בת 12 (היא הייתה בת 15) ואני מאז ומתמיד הייתי בחורה בריאה , בתקופת הצבא אני זוכרת שהייתי מקווה לקום בבוקר עם איזה כאב ראש או קצת חום כדי לקבל גימלים וכמובן כמו חוק מרפי, הייתי בריאה כשור. לאחרונה מצאו אצלי את חיידק ההליקובקטר פילורי שממוקם בתריסריון/קיבה. התחילו לי כאבי בטן בבטן העליונה, בחילו שמלוות ברעידות (משום שאני אמטופובית), תחושת לא נעימה בבטן וכו'. אני בחורה חרדתית מטבעי וגם בתקופות בהן הפוביה שלי מהקאות הייתה 'רדומה' הייתי מאוד חרדתית - כל דבר בודקת באינטרנט , כל פיפס, כל כאב ראש- הכל ותמיד כמובן חושבת על הגרוע ביותר.. אני מודעת לעובדה שלפחות 3/4 מהבחילות החזקות שיש לי זה מחרדה בגלל החיידק הזה שיכול גם לגרום לכיבים ואולקוס , אני מודעת לעובדה הזו- לחלוטין. הייתה לי תקופה של שבועיים שלקחתי חופשת מחלה מהעבודה מפחד להיות מחוץ לבית במידה ותהיה לי בחילה פתאום (כמו בתקופה שהייתי ילדה ולא יצאתי מהבית לתקופה של כמה חודשים), כשהבבנתי שזה 80% חרדות החלטתי לקחת את עצמי בידיים והלכתי לעבוד , הכרחתי את עתמי לצאת החוצה וכו'. כרגע קשה לי לאכול בחוץ, אני מפחדת שפתאום אקיא אז בשניה שאני רואה אוכל מולי (מחוץ לבית- במסעדות וכו') אני פתאום נתקפת תחושת גועל ובחילה. אתמול חבר שלי בא לישון אצלי (אחרי שאנחנו כבר בקושי ישנים אחד אצל השני כי אני מפחדת לישון מחוץ לבית) והייתה לי בחילה כל הערב.. אני בטוחה שלפחות חלק מהבחילה הזו הייתה כי הוא היה לידי ופחדתי להקיא בנוכחותו.. אני לא הקאתי מזה 9 שנים ומפחדת מזה פחד מוות.. כשיש לי בחילה (דבר שקורה יותר מדי בחודש-חודשיים האחרונים) אני רועדת ומסתובבת מצד לצד בנסיון להרגיע את עצמי.. אבל עדיין , למרות שאני יודעת שהרבה מזה זה פסיכולוגי- יש לי את הספקות של- אולי יש לי משהו בבטן? אולי משהו לא בסדר? אם אני קצת לא מרגישה טוב אני ישר מודדת חום וישר מתחילה לרעוד.. קשה לי להיות ככה.. אני בחורה שאוהבת לעבוד, אוהבת לבלות .. קשה לי בגיל כזה- גיל 21, להתנהג ככה.. אני הולכת לפסיכולוג וגם לרופא משפחה וגסטרולוג אבל אני עדיין סובלת מזה ונורא קשה לי.. זה משפיע לי על איכות החיים .. אני גם לא מצליחה לפעמים לישון לילה רצוף ואני יודעת שזה כי משהו מטריד אותי.. כבר לא יודעת מה לעשות.. ממש מיואשת... מרגישה כאילו זה לא יעבור בחיים
היי חמודה אמופוביה , על פי הבנתי, נתנת לפתרון על ידי ייעוץ פסיכולוגי. ואת מספרת שאכן את הולכת לפסיכולוג-אז מה הוא אומר על כל העניין ? ומה אומר הרופא הגסטרו לגבי החיידק " האם ניסית לקבל כדורי לוסק + אנטיביוטיקה כדי למגר את החיידק. באם החרדה שלך היא רק על רקע ההקאות ? האם את מקבל איזה טיפול לחרדה ? כדורים או שיחות ? להערכתי הצנועה הכל כלול במכלול הנפשי ולא במכלול הפיזי. הכל פתיר. מאחלת לך רק בריאות טובה. ביי דה אואי -איך החבר שלך ? חמוד? שמחןש...
כתבתי למעלה שמחןש... ולא שמחוש... שלכם סימה.
אני גם חושבת ככה אבל זה קשה באמת באמת להאמין בזה באופן טוטאלי... אני פשוט לא מכירה את עצמי ככה..