יש לי חשק להתאבד ולמות...

בס"ד, אני, חס ושלום, לא רוצה למות, אבל כל כך קשה לי, ואין לי כח לסבול את יסורי הנפש האיומים הללו, את הבדידות האיומה, גם אם נגיד שיהיו לי חברות, זה לא יעזור לי, איך זה יעזור לי כשבתכל'ס ביום יום אני חיה בבדידות מחרידה כל כך, מה זה יעזור לי שאני ידבר איתם בטלפון, מה זה יעזור לי? מה זה יעזור לי? אני מרגישה סבל נפשי נורא ואיום בודדה בלי שאף אחד יתמוך בי, התמיכה וירטואלית בלבד אבל גם זה לא עוזר, קשה לי בצורה איומה, אני חושבת שעשיתי לפחות כמעט את כל מה שאפשר בעולם כדי למצוא שידוך, גם עשיתי דיאטות ורזיתי וגם אז לא רצו אותי הבחורים שנפגשתי איתם, וגם עכשיו לא רוצים אותי, בקיצור התי'יאשתי מהכל, מה זה יעזור לי שחברות ידברו איתי בטלפון? אני ממש לא יודעת.... מה לעשות.... הצילו.....

שבוע טוב לך אני מבינה שמה שמציק לך זו הבדידות והנסיון למצוא איזה חתן (כך הבנתי). אז למעשה מדובר בהיינו הך כי אם יהיייה לך חבר (או בעל) הבדידות תתפוגג לה. אני מבינה שאת שייכת למגזר הדתי -חרדי-אני יודעת שבמגזר זה נושא השידוכים מאד מקובל .וברור שתמצאי מחשהו שיאהב אותך -את לא צריכה מליונים אלא רק אחד. נושא הדייאטה -אני מבינה-רגיש אצלך-אך רוב הנשים שאני מכירה הן נשים מלאות -בטח אחרי ריון ראשון-את צריכה לקחת בחשבון שגם הגברים הם לא כולם םול ניומן. מאמינה שתמצאי לך מישהו שירומם לך את מצב הרוח. גם שיחות טלפון עם חברות עשויות לעזור לך. לא סיפרת לנו האם את מקבלת תמיכה משפחתית. אם את רוצה לכתוב לי אז הנה המייל שלי [email protected] מאחלת לך רק טוב שבוע טוב.

אם את מנפנפת אותנו, אותי ואת שימחוש, איך את רוצה שנעזור לך? תתני לנו הזדמנות... אולי השם, רוצה שדרכינו תכירי את המיועד שלך? אולי כל עקבה לטובה? אולי את צריכה להרכיב משקפיים יותר ורודות? נוגה כתוב בתורה,"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם",את יודעת מה זאת אומרת?

בס"ד למה אני מנפנפת אתכן, הנה אני כאן, קוראת אתכן ומתרגשת מהתגובות שלכן ומהאכפתיות שלכן. לא, אני לא מקבלת שום תמיכה משפחתית ולכן אני מרגישה ככה, אני מאוד לבד גם בתוך האנשים שאני איתם, אני חס ושלום לא מנפנפת אף אחד. מקבלת אתכן תמיד בלב, ומודה לכן על הכל. תמשיכו לתת לי כוחות לחי'ים.

אני יודע שזה לא מנחם לדעת שיש אנשים אחרים במצבך, אבל זה מנחם לדעת שניתן לצאת מהמצב. החשיבה של "אבל מה/איך זה יעזור", "בשביל מה לדבר עם חברות" היא מאפיין של חשיבה דכאונית. בשלב כזה, מתחיל מעגל מכושף שבו החשיבה היא שאם יבוא מישהו, אז כבר תפתרנה כל הבעיות. מצד שני, כשנמצאים בדכאון, קשה לנו למשוך את האחרים וגם קשה למצוא אנרגיות (וצריך אנרגיות) כדי להכנס למערכת יחסים, גם אם היא מגיעה בשידוך. אנחנו צריכים לאהוב את עצמנו ואז גם האחר יהיה לו קל לאהוב אותנו. אני מנסה להוביל אותך למסקנות הבאות: 1. להכיר במצוקה שלך, להבין שמדובר בתהליך דכאוני. 2. לדעת שמדובר בבעייה בת-פתרון והיא אינה תלויה בדבר, גם לא בבן-זוג (זו תחושה שקיימת כעת, כי אין, אבל צריך להבין שזה עלול לחזור גם כשיש בן-זוג. 3. במצב המיואש שאת מדברת עליו, פני לאנשי מקצוע. ישנם פסיכולוגים דתיים. טיפול פסיכולוגי עוזר לשפר את ה"חשיבה הדכאונית", לשפר את החשיבה על עצמנו, כשלונותינו. לא כל דבר קשור בגזרה חיצונית, אפילו אצל גברים (הנבונים שבהם). 4. באשר לנוגדי-דיכאון, גם רופאי-משפחה רשאים לרשום נוגדי דיכאון. זה עשוי, יחד עם הטיפול הפסיכולוגי, לקצר את זמן הסבל (יחד עם זאת צריך לדעת שאלו אינן תרופות-פלא והן מתחילות להשפיע לאחר כ-3 שבועות טיפול עקבי).