נטע
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
קודם כל לא הספקתי להודות לך על האיחולים....כי יותר לא נכנסת לפורום יש לי משהו שיכול להסתמן מתאים למה שדיברנו עליו אני רוצה לשמוע ממך הסכמה על נתוני בסיס...
בוקר טוב מתוקה, אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב. לפעמים כאבים מופיעים יום או יומיים אחרי מכות יבשות. העיקר שתרגישי טוב בנשמה. את יודעת שתאונות מסוג כזה, בהן ניצלים בנס, באות לרמז לנו משהו, ללמד אותנו, לתת לנו להבין מה רבה משמעות החיים. זה מעין איתות עבורך - לאהוב את עצמך ולחיות בהנאה כל יום מחדש. בקשר למה שדברנו, לא כל כך בא לי להכיר מישהו עכשיו. הראש שלי עסוק במספר דברים וממש אין לי מקום למשהו חדש. בזמנו רציתי לשוחח איתך בקשר לכאבים שהזכרת. יום שקט ונעים
מישהו הגיע להיות איתי! כן...כואב הרבה בגוף ובנשמה...לא יודעת אם קראת אבל סיפרתי לשנהב מה ידיד שלי אמר לי...שזה ניסיון לא מודע להתאבדות...לא יודעת מה שכן... אני לא אולכת מכאן היום לאף מקום...אז אין בעיה מתי שנוח
הנה לך כתובת, http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=360&i=38678&t=38646 השעות שלי ושלך בפורום לא חופפות, אשמח לקרוא את תשובותייך ביי
כמה שאלות:-) הבת שלי עושה עכשיו בגרויות ומתגייסת ביולי, שבועיים אחרי הבגרות האחרונה. היה ברור שהילדים ישארו איתי. המקרים בהם האמא מוותרת על הילדים הם נדירים. מאבק? יש גברים שאכן נאבקים על חזקה משותפת , אבל הם מעטים יחסית. לא אוהבת להכליל, אך מנסיוני גברים רבים "חוגגים" אחרי הגירושים, ולא קל לחגוג כשישי לך ילדים קטנים בבית.