ניכור מצד הורים
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
חברים!! מבקשת עצה בעיקר ממי שחווה או חווה מציאות דומה. זה אולי ישמע מצחיק שבגיל ארבעים הכל עולה החוצה. העניין הוא שמהילדות חוויתי ניכור מצד ההורים שלי. היום ברוך השם יש לי משפחה בריאה ואוהבת. בעל מקסים ושלושה ילדים נהדרים. העניין הוא שמאד קשה לי לשחרר את החוויות הקשות שחוויתי בילדות מצד ההורים בפרט שגם עכשיו הם חיים לידי וממשיכים להתנהג בצורה מאד אגואיסטית. מאד דורשים לעצמם אך בעצמם לא יודעים לתת. תשומת לב, אמפטיה, התעניינות, אהבה. אתמול היה ממש פיצוץ ושפכתי את הלב בבכי ובהתרסה מולם. זה כבר קרה מספר פעמים בעבר. הם כמובן מכחישים ולא יודעים בכלל על מה אני מדברת ומצד שני הבקשות הענייניות שלי שנהיה, למשל, יותר בקשר, שיגיעו לביקורים, שיאפשרו לי לבקר לא נפתרו והכל נשאר כרגיל. אחרי הפיצוץ אתמול נשארתי מרוקנת, מסמורטטת עצובה ואפילו באיזושהי קבלה שאומרת, זהו. הם כאלה. קבלי את זה ודי. בעלי אומר לי להתרכז במשפחה שלנו ובאהבתו חסרת הגבולות אלי. הם ממשיכים להצדיק את ההתנהגות שלהם בכל מיני שטויות ואני נשארת בתסכול שלי. האם מישהו מכם חווה או חווה עניין כזה? איך מתמודדים? למרות שאני בכל פעם מחדש מחליטה שאקבל את זה ואתרכז בטוב, אני כל פעם מחדש נפגעת, בוכה ומרגישה איום ונורא. מה עושים?
היי חבל שלא פירטת יותר. יש לך משפחה נהדרת ומקסימה ,כך את אומרת. ובעל מקסים וחכם-הוא צודק ,תתרכזי במשפחתך. שבת שלום.
זה היה פשוט אילולא זה היה כך...... הרי הם הורי ולמרות הכל אני כל כך אוהבת אותם וזקוקה לאהבה מהם ולהפגנת חיבה ורגשות. נראה לי שלעולם הפצע הזה לא יוכל להיסגר.
ענת. ראשית הוריך הם בני אדם ומתוך כך הם גם טועים. את לא תוכלי לשנות אותם את תוכלי לשנות רק את עצמך. שנית קחי יומן ובמשך 21 יום (לפחות) בכל יום תברכי את הוריך בברכה אחת. לאחר הזמן הזה יראו דברים אחרת. עצה נוספת- קחי מחברת (כנראה העבה ביותר שתמצאי) ותתחיל לכתוב את כל הטינות והרגשות וכל מה שיש לך בלב. כתיבה אינטאונטיבית ללא מחשבה מוקדמת.פשוט "שפכי" את הכל על הכתב את כל מה שבא. לאחר שתסיימי קראי מה שכתבת ואת תקבלי התשובות לשאלותיך. רק זכרי דבר אחד - אל תנתקי את ילדיך מהוריך. לילדיך מגיע סבא וסבתא ולהוריך מגיע נכדים. שיהיה לך המשך נעים.
