היי לכולם.

זוכרים??? התגלגלתי לכאן,רציתי לראות מה עם כולם,וראיתי שהרבה עזבו. שלומי ושמחה ופרח שחור,ועוד כאלו שאני לא מכיר,סחטיין על כך שאתם משאירים את הפורום בחיים. טוב אנשים,היה נחמד לקרוא ולהקשיב לכם שוב. נשתמע בשמחות,ובבשורות נעימות. מישהו יודע מה עם הארה ??מיכל המנהלת הישנה של הפורום? אה,ומה עם הבחור\ה שהיינו מתווכחים ומתנצחים האחד עם השני???

קלמו אל תשאל כולם ברחו ,השאירו אותי לבד עם שתי קופסאות לוף חמש פיצות מעדנות לא נטולות ןמימיית מים ונמלטו על נפשם הם נשבעו לי בשבועת צופים שהם יחזרו להחליף אותי בשמירה ....כמו שדודה פאתיחה באה ככה גם הם לא נשאר לי כבר מה לאכול מה לשתות ועם מי לתנות אהבים אולי גיל קופטש יגע למקום על איזה עלה ירוק או עלה תאנה ויגאל אותי משממוני שבת שלום לך קלמו

שיכור שהדיף ריח נורא של שיכר זול, עלה לאוטובוס והתישב יחד עם שקו המלוכלך ועתון ישן ליד כומר בעל מראה מכובד. מן השק הוא שלף בקבוקון של ג'ין כמעט ריק ושתה את כל מה שנשאר בו. הכומר התעלם מן השיכור והכריח את עצמו להסיט את מבטו ממנו. כעבור מספר דקות פנה השיכור אל הכומר ושאל: "סלח לי אדוני, אולי אתה מכיר את הסיבות לדלקת פרקים?" הכומר, באי נוחות מתגברת, עונה לו בטון מתנשא וסרקאסטי: "בוואדי חיים לא מסודרים, חברתם של נשים לא מוסריות, ההגזמה בשימוש בטבק ובאלכוהול, אירועים של השתכרות שנגמרים בלילות בבתי בושת, ועוד הרבה גועל נפש מסוג זה...!" "ווואאאאוווו.....!" ענה השיכור וחזר לקריאתו בעיתון. הכומר הטוב חשב שנית על תשובתו והרגיש צורך להתנצל בפני השיכור, הוא אמר לו בטון מפויס: "סליחה, לא רציתי להעליב אותך, ממתי אתה סובל מדלקת פרקים?" "אני? אף פעם לא סבלתי מזה, אבי!, רק קראתי בעיתון הזה כי, האפיפיור סובל מדלקת פרקים כבר מספר שנים"!!!