אם אני כאן..

עכשיו זה בגלל שאני מתקשה להתרכז ואני בדיכי אז תאחלו לי שאשוב תוך שניה לשולחן העבודה ואמשיך בהכנות לעבדתי החשובה לי כל כך תחזיקו לי אצבעות מקסימום עצות סבתא יעזרו -כמו לדוגמה לאכול קילו שוקולד דיאטטי וקילו גלידה דיאטטית לא משנה למה הקושי ....גם זה יעבור כמו הכל בחיים כמו שהרה קוראת לזה "מפזרת מרה שחורה" מניסיון שלי -לאחרים קל יותר לעזור כי הם אובייקטיבים לכן אני סומכת על אנשי הפורום

היית במימונה ? אכלת מופלטה ?

היי פרח נעים מאוד מתמול שלשום שמתי לב שאת לא מרוצה ובטח לא מאושרת .. מה נראה לך פרח .. אחרי שתשיגי את מה שאת רוצה וצריכה (") תהיי לי מאושרת ? שבעת רצון ? תשמעי , אני בספק . כזה ספק , שספק אם אני בספק . אני ,שמחסור בתקווה ויאוש , נמנים על חבריי הטובים מעת לעת ... מרשה לעצמי לכתוב לך . כן . החיים זה מקום כואב מאוד אם תרצי,וכואב גם אם לא תרצי לך . הנקודה היא לא לנסות ולשנות את זה , לתמרן , תימרונים אווירובטיים זה כל הסיפור ,להסתגל , לשרוד . לדעת לשרוד את הביסים הקטנים שאת חוטפת מכל כיוון . אחרת מאבדים את העור והאור . אישית ,האושר מבקר אצלי רק אחרי שאני מפסיק לחפש אותו . בא והולך המנוול הזה ... אם אנני טועה ,כשעיתונאי כלשהו שאל את דגול ,האם אתה מאושר ?! הוא ענה , תגיד לי אני נראה לך הדיוט? בהצלחה אז אני מחזיק לך אצבעות מכל טוב אצבעות שוקולד , קבב, חשיש ככל שידרש. ביי

היי פרח לפעמים אדון צל צודק אם כי דבריו מלווים במין מסתורין פסימי לא ברור ,ואני חושבת שבחיים קיימות התפתלויות גופניות ואחרות שגורמות לנו לרצות להעלם אך כמו כל גוף פיזיקלי אחרי כל ההתפתלויות הגוף ובעיקר הראש נותרים שלמים תחושות "כבדות" על מהותה של הווית החיים לפעמים מיותרות כי כדאי לזרום ,לוותר,לשכוח,לסלוח,לא לשאוף כי אנו לא רוצים ובטח לא רוצות איזה קמט על המצח או צדע מאפיר לפעמים כדאי לעצום עיניים ,לא לחשוב,לא לדאוג,לא לחשוש להתרווח על כורסא מרופטת שנרכשה או התקבלה מאיזו דודה עלומת שם ולחוש את האין תחושהלחוש את הסתמיות לחוש את הכלום כי גם בכלום יש משהו מרנין האושר הוא תמיד דבר יחסי את מאמינה פרח ששרי אריסון מאושרת עם בעלה אדון גלזר לאחר שהיא הבינה שהוא מזמז איזו עוזרת או אחות מעשית(מעשית מאד) כי מי משכיל לנהל חשבון של מיליארדים בטח יכול להשכיל להבחין בין בעל חמדן או בעל חרמן או אולי שניהם יחד, מחר בטח אדון "צל" ייתן לי את מנת הסם היומית שלי רק כשי לחוש שהוא מנצח בקרב המוחות המתנהל ביננו קרוב לשני דורות אני מצפה בכליון עיניים לעיתון יום שיש הקרוב בו יחולק דגל ישראל אותו אתלה על החלון כי השמש האביבית גורמת לי בבוקר לעוויתות בעור הפנים העדין שלי

צל אתה טמבל או שאתה עודה את עצמך !!!!!11