קראתי היום משהו מעניין ומצחיק.
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
ישנה תופעה בשם "אשליית הצלף הטקסני". מספרים שהיה צלף טקסני שהיה יורה ,ואחר כך הוא סימן את המטרות מסביב לאזורי הפגיעה שלו. מסתבר שכולנו עושים את הפעולה של אותו צלף טקסני.אנחנו לוקחים ארועים שקרו לנו במשך היומיום ומשייכים אותם למשהו יותר גדול. למשל-שמעתם פעם על יום שישי השלוש עשרה? ועל המיתוס שיש סביב היום הזה? מקרה קלאסי של "אשליית הצלף הטקסני".
ברור שזה מצחיק אם מחליטים להתייחס לזה בהומור. כמו כל דבר שקשור למחקר במדעי החברה, יש לזה משמעות מעבר להומור. אבל אני מסכימה איתך, שלפעמים פשוט כדאי לקחת את החיים בהומור... גם הם מספקים לנו מספיק באסה. אגב - ליום שישי ה-13 יש משמעות אחרת לחלוטין... משהו שקשור לצלבנים ולנוצרים הקתולים. אבל כן, ברור שהרבה יותר קל לירות קודם ורק אח"כ לסמן את המטרה - זה הופך את כולנו לצלפים מוכשרים הרבה יותר יותר.
תסכימי איתי או לא ,אני מאוד מאמין שהדרך לשנות משהו בעצמך ,שכביכול הוא לא תקין עוברת בהרבה הומור,קבלה עצמית,ולא בלחימה ובכעס.
מה המיתוס ? ולמה זה קשור לצייד הטקסני ?
סליחה.. טעיתי... לא מדובר בצלבנים אלא בטמפלרים. ולמה טעיתי? כי מסדר הטמפלרים נולד, במקור, כמסדר של אבירים ששמרו על הצלבנים שעלו לרגל, לירושלים, מפני מתקפות של מוסלמים ושאר מקומיים עצבניים.
