שאלה למחשבה...

שמעתי עכשיו בגלגלצ שיר של החברים של נטאשה שנקרא "שני סיפורי אהבה קטנים" והוא הולך ככה: "הוא אוהב אותה והיא אותו זה נחמד, זה נחמד, זה נחמד. אבל האמת היא שהוא פוחד, והיא גם כן, להיות לבד... אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה אם אין פה פרחים וכינורות דביקים שמנגנים. זה לא רומן זאת סתם בדידות אל תהיי מודאגת. זה לא עובד, זה לא פשוט מן הסתם... מהכאב הזה לא נמות אך גם לא נחיה בשקט זה לא רומן, זאת סתם... הוא אוהב אותה והיא אותו זה נחמד, זה נחמד, זה נחמד." אז מה אתם אומרים, אם אין רומנטיקה אז כל הסיפור לא שווה? או שעצם הנחמה שיש מישהו לצידך ואתה לא לבד כבר שווה משו? ואולי אין שחור או לבן - אין רק רומנטיקה או רק פחד והאהבה היא מן ערבוב מוזר של שניהם?

האמת, נראית לי האופציה השלישית, יש תערובת של רומנטיקה והרצון שלא להיות בודד. מה רע בזה ? מה קרה צלללית? התחלת לדאוג שמא הבן זוג לא באמת אוהב ?

אם זה רע או טוב זה עניין סובייקטיבי. מה שטוב לי לא בהכרח טוב לך או למישהו אחר... אבל יש מן דעה רווחת, לא בהכרח נכונה, שאם אין רומנטיקה אז אין כלום. ואולי לכל זוג הרומנטיקה שהוא יוצר לעצמו ? ולמה אנחנו מפחדים להשאר לבד? למה אנחנו לא מספיקים לעצמינו? לא, לא דואגת, אל דאגה, סתם תוהה...

רומנטיקה ? חח יש דבר כזה ? זה פעם גברת , היה , אין , אזל הרומנטיקה נפטרה בערך לפני 150 שנה ומקום קבורתה לא נודע . למה לא שווה ? תמיד שווה . השאלה היא רק כמה שווה וביחס למה . ככלל אין שחור לבן , צריך לשכוח מהצבעים האלה . יש גוונים רבים של אפור וזהו. מישהו לצידך שווה הרבה . תחשבי מה היה קורה אילו היית לבד ?! המקסימום שיכולת לעשות זה לשנוא את עצמך . גם אם כל הסיפור לא שווה כסיפור הוא אחד הסיפורים המשובחים והמעניינים ביותר שיש לחיים להציע . כמובן שאם סובלים ממחסור כשלהו אהבה , רומנטיקה , זוגיות , או סקס זה המקום לשתף .

כן, אומרים שעדיין יש דבר כזה, אפילו אני עצמי נוטה לחטוא בזה לפעמים... ומי שיגיד לך שלא כנראה שאין נשמה באפו. אני לא בטוחה שפעם הייתה כזאת רומנטיקה. הרי נסיכות שודכו לנסיכים ועשירות לעשירים ועניות חיפשו כסף ועניים גם. אבל, וזה אבל חשוב, תמיד היו ויהיו הרומטיקנים. למה? כי זה הרבה יותר נעים ככה. להכניס קצת נשמה בעולם קר ומנוכר. וגם, הרומנטיקה היא האינטרס של האדם לשמר את עצמו... בכל זאת אנחנו שונים מהצמחים והחיות במשהו...