דור שני לשואה

שלום וערב טוב שמי שולה בת 40 נשואה ואם לילד בן 8 ,אמא שני ניצולת מלחמת העולם השנייה תמיד הייתה האמא הפולנייה שדאגה לי ולאחי בפולניות מוגזמת , שתמיד יהייה אוכל בבית,שתמיד לא אהייה חולה,שלא אסתובב בלילה לבד שאזהר מאנשים חשודים שאתלבש טוב שאסיים את כל האוכל ,אז הבנתי שמה שעושה לה את זה זה הפולניות שלה והפחד שמישהו מילדיה ייפגע. אני נשבעתי שאם לי יהיו ילדים לא אהייה אמא כזו אלא פחות חרדתית והנה יש לי ילד ולאט לאט אני מגלה שאני מתנהגת בדיוק כמו האמא שלי חרדה ודאגת יתר מוגזמת לילד אם הוא מאחר מבית הספר אפילו חצי שעה ישר אני מחפשת אותו ,נעצבת שהוא לא מסיים את האוכל וכולי וכולי אני רואה אמהות אחרות אצלנו ביישוב שממש לא מתנהגות כמוני האם יש לכם עצה מועילה שולה

שולה שלום, כיום כבר ידוע, שהשואה גובה מחיר יקר גם מהדור השני והדור השלישי. את מה שעברו הניצולים לא נוכל להבין באמת לעולם, אבל יש לזה מחיר יקר - כפי שהגדרת אותו מניסיון חייך האישי. המצב שאת מתארת מאפיין את מרבית אנשי הדור השני (וכך גם נוצר הדור השלישי), שנאלצים להתמודד עם הפחדים והטראומה של הוריהם. יש לי בשביל עצה (מועילה או לא, זו כבר החלטה שלך...) - צרי קשר עם ארגון "עמך", שהוא ארגון תמיכה עבור ניצולי השואה והדור השני. אני מצרפת לך קישור לאתר שלהם, ואני מקווה שתמצאי שם את מה שאת צריכה ורוצה: http://www.amcha.org/ HERA.

לכי לפסיכיאטר בהקדם ותתחנני שהוא ימצא לך כדור מתאים להירגעות הגוף הנפש והמוח.