דכאון יותר מ3שנים

היי כתבתי פה כבר בעבר... שלום מאז שאני ילד יש לי פחד שלא אמצא אהבה אולי בגלל שלא הייתי ילד מקובל אולי בגלל שהיחסים בין ההורים שלי מחורבנים תמיד היה לי פחד שלעולם לא אקיים יחסי מין למשל אחרי הצבא הכרתי בחורה נפלאה ואהבתי אותה מאוד (לאחר שנפגעתי מבחורה אחרת שהקשר בינינו היה מוזר ידידות אמיתית יותר מקשר זוגי אך ללא מיניות ) הקטע עם אותה בחורה שהכרתי ואהבתי והייתי חבר שלה כמה שנים שכאב לה ביחסי המין ואולי לי זה היה נוח כי פחדתי לקיים יחסי מין איפשהו בכל מקרה תמכתי בה והלכתי איתה לרופאים ולא הצקתי לה בעניין ...היחסים במיטה איתה היו מאוד מוגבלים כי היא הייתה מאופקת ואני מצידי עשיתי הכל כדי שיהיה לה טוב...היא הייתה יפה ומשכילה ואני התחלתי את לימודיי באונ במקצוע קשה שלא עזר לבטחון העצמי שלי ואני חושב שהיא הפסיקה להמשך אליי בגלל איך שנראתי בתקופה ההיא ...יום אחד היא גם הודיעה לי שהיא לא נמשכת אליי ומייד עלו בי שאלות האם היא נמשכה אליי האם היא אהבה אותי זה היה נראה כאילו כל התשובות הם כן אבל אם זה היה כך אולי היא לא הייתה מאופקת במיטה ולא מעירה כל מיני הערות או מרשה לעצמה לצעוק עליי לפעמים אם היא הייתה מכבדת אותי באותה תקופה גרתי אצל הוריי שהעיקו עליי ישנתי ימים שלמים לא עשיתי כלום חוץ מלישון בימי שישי הייתי יוצא למועדונים של תא לבד ומתמזמז עם נשים שאני לא מכיר(לא היה סקס רק נשיקות) באותה תקופה החלה סוג של אימפוטנציה והתחלתי לחשוב שאני עומד למות הייתי ממש בטוח בזה שלא נשאר לי המון זמן לחיות סהכ היו לי המון מחשבות לא רציונליות בכל מקרה יום אחד החלטתי שאני בוגד בכל מה אני מאמין בו והולך לזונה כי כל מי שאני וכל מה שאני מאמין בו פשט את הרגל ועשיתי את זה ומאז אני בדכאון אמנם עזבתי את הבית ושוב נהיה לי זקפה נורמלית אבל אני ממש בדכאון מהקטע עם הזונה אני מרגיש מלוכלך ומגעיל אני עושה המון בדיקות לא התחלתי עם בחורה כבר יותר משנתיים אני מוצא את עצמי בוכה הרבה ...אני קרוב לסיים את התואר אולי זה נובע ממזל ושכל כי ללמוד לא למדתי מאז לא זוכר מתי הכנתי שעורים פעם אחרונה אני עשיתי את זה כדי להרגיש כאב כי בתקופה ההיא לא הרגשתי כלום מדי פעם בכיתי ועכשיו שוב אני רק בוכה אני בסוף שנות ה20 לחיי לקראת 30 ואין לי כלום אני מרגיש מת היו לי תקופות שחשבתי להתאבד אני יודע שהרבה גברים הולכים לזונות אבל אני אוהב נשים לא חשבתי בחיים שאני יעשה דבר כזה אי אפשר להפוך את הגלגל ולתקן אם הייתי הולך לטיפול אז לפני המקרה מצבי היה טוב יותר היום אבל עכשיו אני בטיפול וכלום לא עוזר אני מריגש מת ואני רוצה למות אני רוצה להתאבד אבל אין לי אומץ...מה שכן ההורים שלי רואים את המצב שלי ועוזרים לי ....אני מת....

דן שלום קראתי את דבריך ואני רוצה לומר לך מספר ערות קודם כל ללכת לזונה זו לא בושה כי לא אנסת אף אחת זה צורך נפשי וגופני שקיים אצל כל גבר ,אם היית רואה את נמוני המכוניות שמגיעות כל לילה לחוף תל ברוך היית מבין שזנות זו תופעה עתיקה ורחבה ,אתה לא צריך להרגיש מגעיל בגגל הזונה -זוהי בחירתה והיא מקבלת על כך כסף. אתה רק צריך להזהר לא לקבל מחלת מין ולהשתשמש בקנדום. אל תפחית מערך עצמך הנה אתה מסיים תואר אקדמי וכנראה שאתה איש משכיל. לגבי הזקפה ,ישנן תקופות שגם לגברים צעירים יש חוסר זקפה בגלל לחץ אישי ,אתה יכול ללכת לזונה ולבקש שתמצוץ לך עם קנדום תראה שהזקפה תחזור אלייך מייד. העובדה שאתה מודע למצבך הנפשי זה דבר מעודד ,ייתכן שאתה זקוק לתמיכה רפואית של פסיכולוג או פסיכיאטר -המון אנשים גם אנשי "צמרת" -דדו טופז,שרון אלכסנדר ועוד משתמשים בפסיכולוגים אין לך מה להתבייש. דרך צלחה ע נ ת

קודם כל בעיית הזקפה נפתרה והסיבה היא לדעתי שאני לא מחפש זוגיות חדשה דבר שמרגיע אותי מאוד דבר שני אני חשבי שלעולם לא אלך לזונה ויש זונות שללכת אליהן זה כמו אונס.....משום שיש מצב שהן לא בחרו לעסוק בזה....לא ממש אכפת לי מי הולך לזונות....וכן גם אני הייתי מטופל על ידי כדורים וכו ומטופל אצל פסיכאטרית זה לא משפיע כי אני מאוד עקשן בעניין הזה אגב מחלות מין עוברות גם כאשר משתמשים בקונדום אמנם מחלות לא מסוכנות כמו איידס אבל מחלות זיהומיות כמו HPV או הרפס קצת ללמוד את העניין זה כדאי אני מלוכלך במעשה הזה ואני מקווה למותי שמסרב לבוא אני רואה את עצמי חי לבד עד סוף ימיי אבל תודה על התמיכה