חומר למחשבה

יש לכם כח לתיאולוגיה על הבוקר ?? המהר"ל מפראג שואל: אנחנו היהודים כל הזמן מזכירים את גבורתו הנפלאה של אברהם אבינו. הוא ציפה כל כך הרבה שנים לבן יחד עם שרה , ולבסוף נולד הבן המיוחל. אז בא הקדוש ברוך הוא ומצוה עליו לשחוט את בנו ! היש בקשה קשה מזו לאבא ?? האם יכול בן אנוש להתגבר על עצמו ולשחוט את הבן יקיר שלו אשר ציפה לו יחד עם אשתו האהובה שרה כל כך הרבה שנים ??? ואברהם , המאמין הגדול, לא מאחר מלעשות את מצות הבורא. הוא הולך לשחוט את יצחק ורק בדקה התשעים, בא המלאך ואומר לו שהוא לא צריך באמת לשחוט את הנער. אז אנחנו כל הזמן מזכירים את הגדלות של אברהם. שואל המהר"ל: בואו ונתבונן, גדלותו של מי נחשבת יותר , זו של אברהם שמוכן לשחוט את בנו או זו של יצחק שמוכן להישחט ? הרי יצחק בסופו של דבר עולה על המזבח ויודע מה הולך לקרות עכשיו. הוא מזרז את אביו ושוכב בשקט כשה לעולה. הוא מוכן להקריב את עצמו בגלל הצו של הקדוש ברוך הוא. אז מה יותר קשה ? להרוג או להיהרג ? ועוד יותר, מילא אברהם, הוא קיבל את הציווי ישירות מהמפקד העליון, מהבורא יתברך, אבל יצחק, הוא לא שמע כלום מה' . הוא רק מסכים לדבר ממה ששמע מאביו. ואם כך , היינו צריכים לפאר ולשבח את יצחק יותר מאברהם ולומר שזה הנסיון שלו ולא להתפעל כל כך מאברהם . זאת שאלתו של המהר"ל. מה דעתכם ?

שלומי, האם זה מקרי שהנמשל הוא אתה ובנך וארוע הבר מצווה "המועבר" הוא העקדה, כשהמצווה העליונה היא מאחיך הרב הנכבד? ואם אכן כך, השאלה הנשאלת היא האם ראוי יותר להעריך אותך על היענותך לאחיך או את בנך על היענותו לך? תשובתי היא, את שניכם גם יחד. סתם מחשבה שעברה במוחי...

הגזמת ! אפשר להשוות בין לקיחת חיים להעברה של אירוע ממקום למקום ???? אבל מצא חן בעיני הרעיון. אני לא חושב שיש קשר בין הדברים. ומיכל, לא ענית על עצם הענין. מי צריך להיות מוערך יותר , אברהם המקריב או יצחק המוקרב ??