אלוהים !
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
בעלי ואני נשואים שנה חצי. יש לנו בעיות על רקע מיני ועל רקע תרבות של קללות וצעקות שהוא לא מוכן לרדת מהן. אני נפגעת ממנו מאוד קשה וסובלת מאוד גם בחברת משפחתו על רקע הבדלי תרבות ופיצוצים שהיו לי איתם בעבר ואני פוחדת שיחזרו על עצמם. שנינו בני 37 כמעט. אני מאוד רוצה להספיק את הרכבת מבחינה ביולוגית (ילדים) ומרגישה כבר בשלה מספיק. לפני חצי שנה התגלה שהוא עקר והוא עבר ניתוח לתיקון צינורית הזרע. תשובה לגבי הצלחת הניתוח תהיה רק בחודש הבא ואם לא הרי שצפוי לי עינוי בדמות טיפולי הפרייה. יש ביננו פערי הבנה עצומים לגבי האופן שבו צריכה להתהל הזוגיות ולגבי התעללותו הנפשית בי. לאחרונה הסכים לטיפול זוגי אך אין בכך ערובה לשינוי רציף מצידו. מה אני עושה ? נשארת בג'יפה של להתמודד מול האלימות המילולית שלו, הקושי עם משפחתו, ותפיסותיו ? וגם : בהתמודדות עם עקרותו ???? או לוקחת מהר את עצמי החוצה ומקווה לטוב ? היה מאוד מאוד קשה למצוא בן זוג מתאים וגם תקופת ההמתנה לבחור המתאים מאוד מייאשת ומתישה נפשית. בגילאים הללו הדבר נעשה קשה פי מאה כיון שכמעט ואין "נורמלים בראש" שהם גם ללא ילדים. ומעבר לזה ? מי ערב שאספיק גם למצוא מהר זיווג וגם ללדת ? הרי כבר עכשיו אני בבעייה מבחינת גיל ביולוגי (אני פורייה). אני בדילמה אנא עיזרו לי !
נראה שההתלבטות שלך אם להשאר איתו או לא - היא רק בגלל עניין הילדים (השעון הביולוגי המתקתק...).ואין לך עניין אמיתי בבעלך. להפך, מדברייך מתפרש שאת די לא סובבת אותו... אם כך, --את יכולה להתגרש ולעשות ילד לבד - למשל מבנק הזרע. --את יכולה לעבור טיפולי פוריות מפרכים(שעלולים להמשך זמן רב) ובסופם להביא ילד לזוגיות גרועה ואז להשאר איתו מהסיבות הלא נכונות ולגדל ילד באוירה לא ממש טובה... -- את יכולה לעבור טיפולי פוריות זמן רב, ללא הצלחה ובסופם לפוצץ הכל ולהתגרש אחרי ש"בזבזת" זמן רב עם גבר שגם ככה לא ממש בשבילך... הסיכוי שתתגרשי ומיד תכירי מישהו שמתאים לך, תתחתני ותהרי מיד וכו' מתאים לעולם אוטופי אבל, לא ממש מציאותי. לסיכום, לדעתי יש יותר מינוסים בלהשאר עם בעלך מאשר פלוסים - וילד את יכולה להביא גם בלעדיו (מבנק הזרע או מגבר אחר).
זו החלטה אישית מאד. אבל ניתן רק לומר מה אולי אולי אני הייתי עושה במקומך. ושוב, גם זה בזהירות רבה כפי שאנו יודעים היטב, שמבחוץ אדם חושב, אני הייתי עושה כך וכך, אבל כשהוא נמצא בתוך הבעיה, פתאום הוא מתנהג אחרת. דברים שרואים משם ... ההרגשה שלי האינסטקנטיווית היא לברוח מהר מאדם אלים ומקלל. לא להיות מושפל. וגם, תחשבי על זה שאם אכן כן תצליחי להרות וללדת, אלו חיים יהיו לתינוק עם אבא אלים ומקלל ? כשיש ילד המצב רק נהיה גרוע יותר מבחינת הזוגיות. לכן, לדעתי, תפסי רגליים ותברחי ממנו. זו דעתי. ובכל מקרה, אל תתני לו לקלל אותך. לפחות תאיימי עליו. עוד קללה אחת ואני הולכת. למה שתישארי עם בעל כזה ? רק בשביל ללדת ? היום כבר לא צריך בעל בשביל זה. את יכולה להרות מחבר או מתרומת זרע. יום טוב.
