בחירת שותפים..

היי לכולם, השעה אחת וחמישה בלילה.הייתי בהצגה מרגשת בשם"תחנת משטרה", של "תיאטרון קרוב".מומלץ בחום, לכול חובבי ההצגות למינהם. אני לא יכולה לישון... השותף...נשמע כמו סרט אימה.אז לצערי לא מדובר רק בסרט:) במקרה שלי המציאות עולה על כל דימיון , גם של וודי אלן. אני כל כך סובלת במחיצתו.אומנם נותרו רק עוד שבועיים ...אבל משום מה, זה הרבה יותר מריר משתארתי לעצמי. חבר'ה, תבררו היטב את מי אתם מכניסים הביתה...גם אם זה גובל בחוצפה/יהירות.השאלות חייבות להישאל בהתחלה. ה"מפה" חייבת להיות פרוסה לפניכם,באופן הברור ביותר(עד כמה שאפשר) ולך שלומי היקר, כן אני מכינה את הלטגעס לבד! (עם תוספת של איזה חברה שלא אעשה לה פירסומות) ולא, לא ניסיתי עם לפתן תפוחי עץ, למרות שזה נשמע נפלא... יש לי עוד זמן עד שאסיים את הלימודים, ואגב, שמחתי לשמוע שבתך סיימה עם ציונים גבוהים. כל הכבוד, ובהצלחה לה... ולכול השאר, יום מקסים... לילה טוב, וקצת נוגה... מיכאלה

שבועיים עוברים מהר והיום אני ערה אחרייך ... שותף , מה הוא כבר עשה? הוא לא מתרחץ?

מקלחת...הלוואי וזאת הייתה הבעיה.(נהפוכו ,חשבון החשמל היה יותר נמוך). הוא פשוט אנטי חברותי בעליל. קמצן פתולוגי, ובעיקר אדם של "דווקא", בלי יכולת מינמלית לראות את צרכיו של האחר. והוא לא בן זוג , הוא שותף... מה שאומר, שחמישה חודשים לא יכולתי להיפטר ממנו. אבל זהו, תם ונשלם פרק זה בחיי.ואני חייבת לומר לך פרח, אין לך מושג כמה למדתי .שיעור כזה ארוך,עמוק, הזוי, רציונאלי לא היה לי מעולם, בשום מוסד אקדמי, ואני מניחה שאולי גם לא יהיה כמותו. הפנמתי באופן מושלם את המשפט שאומר ,שצריך להביט על המים המזוקקים בכוס ולא על החלק הריק והשלילי:) ובכלל , חשבתי שאולי יהיה זה רעיון חדשני משהו, סדנאות שעוסקות בשאלה ,"כיצד תמצא את השותף האולטימטיבי?"...מה את אומרת?? יום מקסים וריחני, מיכאלה

אולי הוא מביא צעירים והם עושים מסיבות פרועות ? אולי הוא מעשן חשיש ? אולי הוא אוהב גוייבות וזה עושה ריח לא נעים ? אולי הוא אוהב לקלל ולירוק על הריצפה ? אולי הוא סתם בחור מגעיל שמלכלך את הבית ? אולי הוא אנטיפט שכל יום מוצא טענות חדשות להתלונן עליהם ? להמשיך ? יש לי עוד כמה רעיונות ...

את כותבת ברמזים. מי זה השותף ולמה נשארו שבועיים ? יש לך חבר שעוזב עוד שבועיים ? ולמה הוא עוזב ? שיהיה לך בהצלחה רבה בכל. ביי

היי שלומי, ממש לא רמזתי:) מדובר בשותף שלי לדירה, חלילה לא השותף לחיים. הוא עוזב, כי אנחנו לא מסתדרים בלשון המעטה. חמישה חודשים חייתי במחציתו, מה אומר לך, אני חושבת שבאינקווציה היה לי קל יותר לשרוד. התעללות, פשוט ככה. כמובן רק נפשית.אבל כל דקה לידו עלתה לי בבריאות. עוד שבועיים מסתיים החוזה, ואיתו התחלה חדשה, שותף חדש , ואני כל כך מקוה שהפעם לא טעיתי"באבחון" , כלומר, ששמתי דגש על דברים חשובים ואולי סמויים מן העין . יום נפלא לה לה . מיכאלה