להרה

היי הרה שבוע טוב! כן, את צודקת... אני חשבתי על זה לבד שהדרך היחידה זה להתנתק.. ואם צריך זה להיות זה יהיה.. עוד דבר שקשה לי לאחרונה , אני בדיכאון בעבודה שלי.. רע לי שם לא כיף לי. אני לא יכולה לעזוב מכיון שאין לי בגרות מלאה ואני כרגע לא רוצה להשלים ולההתחיל לימודים מצד שני אני עובדת במקום מסויים ומצליח לי.. אבל יחד עם זאת קשה לי ללי נפשי.. אני בדכאון מלחשוב שמחר יש עבודה לא בא לי לא כיף לי. נמאס לי אניכבר שנה שם.. ודי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ולגבי תפקיד שונה רק עוד חצי שנה זה יהיה אפשרי. מה עליי לעשות איך אני מעבירה 9 שע\ות כל יום בדכאון? ואולי גם הבחור ,משפיע על כך שהוא מסכרן אותי...תמיד במחשבותיי ללא סוף אומנם בזכותו הצלחתי להגיע רחוווק... תמיד רציתי שישמע שאני עובדת טובה ... יצא מזה טוב לפחות :-9 אוף הרה, החיים קשיים.. מסובכים עצובים מדוכאים ממורמרים חומרניים קיצוניים לא אמיתיים שקר ואכזבה! וכמובן שאין צדק..כלל וכלל.. למה מדוע? איך משנים תפיסת עולם שכזו שהכל מתאכזר אליי גם הבחור ששיגע אותי לחלוטין גם העבודה הלימודים..שלא הולך לי ואין לי כסף וכוח נפשי מה עליי לעשות.... איך אני עוברת תתקופה הזו אי לא מאושרת אין לי אושר.. תודה על כל דקה ודקה שאת כאן לצידי הלוואי וירבו אנשים כמוך את באמת יקרה!

שבוע טוב גם לך! אם הצלחת להגיע למעמד של עובדת מצטיינת, כנראה שמקום העבודה חשוב לך, גם אם משעמם לפעמים. יש לפעמים תקופות ביניים בחיים, שבהן לא עושים רק את מה שרוצים ו/או אוהבים, אלא את מה שצריך כדי להצליח ולהתקדם הלאה. הרבה אנשים בגילך עובדים בשביל הפרנסה יותר מאשר בשביל ההנאה. אולי, אחרי שתחליטי שאת רוצה ללמוד, תוכלי להתרכז במה שבאמת חשוב לך ומעניין אותך (בין אם לימודי תעודה ובין אם לימודים לתואר ראשון). אבל אם תסתכלי על רוב הסטודנטים, רובם עובדים בעבודות לא מעניינות, משום שהם צריכים למממן את הלימודים, ולפעמים גם את המגורים. לפעמים צריך לוותר קצת, כדי להרוויח אחר כך. דנה, מה זה כבר חצי שנה? היום זה נראה לך המוווון זמן, אבל כשהיא תסתיים תגלי, שהזמן עבר הרבה יותר מהר ממה שחשבת. אל תוותרי עדיין על מקום העבודה שלך. תזכרי שמעריכים אותך שם בזכות עצמך והעבודה הקשה שאת משקיעה, אחרת לא היו נותנים לך עובדת מצטיינת, נכון? נראה לי, לפי הרשימה שכתבת, שכרגע את לא מסוגלת לראות שבחיים יש קצת מעבר לדברים רעים, מאכזבים וכואבים בלבד. נכון - החיים יכולים להיות מסובכים, כואבים, קשים, מאכזבים ושאר הדברים שכתבת. אבל החיים יכולים להיות גם משמעותיים, מעניינים, מאתגרים, רוחניים וכו'. מה שאני מנסה לומר זה, שהחיים הם יותר משחור ולבן - יש ימים שכל מה שרוצים זה להישאר במיטה, ויש ימים שבהם רוצים להספיק לעשות הכל. החיים כן אמיתיים. האנשים הם אלה שאפשר לתייג כאמיתיים או לא אמיתיים. ולצערי הרב, יש הרבה יותר מדי אנשים מזוייפים. אבל זה לא אומר שאין אנשים אמינים שאפשר לסמוך עליהם, להיעזר בהם, לעזור להם וכו'.

שבוע טוב גם לך! אם הצלחת להגיע למעמד של עובדת מצטיינת, כנראה שמקום העבודה חשוב לך, גם אם משעמם לפעמים. יש לפעמים תקופות ביניים בחיים, שבהן לא עושים רק את מה שרוצים ו/או אוהבים, אלא את מה שצריך כדי להצליח ולהתקדם הלאה. הרבה אנשים בגילך עובדים בשביל הפרנסה יותר מאשר בשביל ההנאה. אולי, אחרי שתחליטי שאת רוצה ללמוד, תוכלי להתרכז במה שבאמת חשוב לך ומעניין אותך (בין אם לימודי תעודה ובין אם לימודים לתואר ראשון). אבל אם תסתכלי על רוב הסטודנטים, רובם עובדים בעבודות לא מעניינות, משום שהם צריכים למממן את הלימודים, ולפעמים גם את המגורים. לפעמים צריך לוותר קצת, כדי להרוויח אחר כך. דנה, מה זה כבר חצי שנה? היום זה נראה לך המוווון זמן, אבל כשהיא תסתיים תגלי, שהזמן עבר הרבה יותר מהר ממה שחשבת. אל תוותרי עדיין על מקום העבודה שלך. תזכרי שמעריכים אותך שם בזכות עצמך והעבודה הקשה שאת משקיעה, אחרת לא היו נותנים לך עובדת מצטיינת, נכון? נראה לי, לפי הרשימה שכתבת, שכרגע את לא מסוגלת לראות שבחיים יש קצת מעבר לדברים רעים, מאכזבים וכואבים בלבד. נכון - החיים יכולים להיות מסובכים, כואבים, קשים, מאכזבים ושאר הדברים שכתבת. אבל החיים יכולים להיות גם משמעותיים, מעניינים, מאתגרים, רוחניים וכו'. מה שאני מנסה לומר זה, שהחיים הם יותר משחור ולבן - יש ימים שכל מה שרוצים זה להישאר במיטה, ויש ימים שבהם רוצים להספיק לעשות הכל. החיים כן אמיתיים. האנשים הם אלה שאפשר לתייג כאמיתיים או לא אמיתיים. ולצערי הרב, יש הרבה יותר מדי אנשים מזוייפים. אבל זה לא אומר שאין אנשים אמינים שאפשר לסמוך עליהם, להיעזר בהם, לעזור להם וכו'.