הדחקה
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
קלימרוף , מיכל כהרגלה ענתה יפה (היא בכלל עונה יפה ובתבונה רבה!! אני מאוד נהנית לקרוא אותה במעופי מעל הפורום...) ואני רוצה לחדד משהו אודות אותה "גברת הדחקה", כפי שהיא כינתה אותה. הדחקה היא אחד ממנגנוני ההגנה שלנו. ואלה, צריך לזכור, נוצרו - פשוטו כמשמעו - כדי להגן עלינו. נקודה. מתי צריך לפשפש בהם? מתי צריך לסדוק בחומות אלה? כאשר אנחנו מרגישים שמשהו בחיינו הפנימיים מעכב בעדנו, שמשהו לא מאפשר לנו להתקדם, לצמוח. כאשר אנחנו מרגישים שמשהו אחר מוביל אותנו בחיים ומנחה את בחירות שלנו, ואנחנו לא מרוצים מהבחירות האלה שמשבשות את חיינו. אז צריך לברר לעומק (ואז- בעזרת מומחה לדבר בלבד - כי לפתוח זה לא בעיה - הבעיה היא לסגור כדי להמשיך הלאה "נקיים"), לצלול ולחשוב על מה בעצם אנחנו מגינים כל כך בחירוף נפש, ממה נובע הצורך להגן וכו. אבל כל זה בשלב שאנחנו כבר חזקים ובשלים להציף דברים כואבים מאוד שבד"כ קשורים לעברנו הרחוק והמשמעותי בעיצובנו , או לאיזה אירוע "מעצב" ומשמעותי אחר בחיינו הבוגרים יותר,ואז כשאנחנו חזקים מספיק מכדי להיפגש עם אותו שדון מפחיד, נלמד עם המטפל הטוב (!) איך לתת לו (לשדון) את מקומו האמיתי ולא לאפשר לו להוביל את חיינו. אז שיהיה בהצלחה.
נסיון
