להרה שלום

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

27/03/2007 | 20:40 | מאת: פרח שחור

אני מקווה שתקראי למרות שאת לא מנהלת הפורום.מה שלומך? אצלי לא הכל בסדר.נכון חופשת הפסח שלי מתקרבת, וזה נורא טוב. אך, הערב אני עם דלקת גרון, ומצוברחת בגלל זה, ומעוד סיבות יותר רצניות פי אלף כמו בריאות של ההורים, עבודות אוניברסיטאיות ודייטים ששיכים ממזמן לעבר,שאני מהרהרת בהם יותר מידי. כל-כך התרגלתי לכתוב אלייך. אפילו שמעולם לא ראיתי אותך או באמת היכרתי אותך. בנוסף, הידיד שלי שאני אוהבת לפטפט איתו ולהתבדח על כל הצרות הגדולות והקטנות של החיים טס לחו"ל . מי יודע? אולי גם את טסת לח"ול? אולי מנהלת הפורום הזה היא מקסימה אין לי מושג -את גם מוזמנת לענות לי, אם בא לך.

27/03/2007 | 20:59 | מאת: מיכל

היי פרח שחור (ניק מיוחד:אני כל כך מזדהה איתך באשר לדלקת , לעבודות ולחיטוט הלעתים מיותר שלנו בעבר(אקסים,אקסיות ובכלל כל מה ששייך להיסטוריה). גם אני עם דלקת גרון קצת מרגיזה, אבל מצאתי את ההיתרון שבדיכאון(יצא לי חרוז:וזה הולך ככה, פשוט לנצל את השהייה בבית ללא מעש ולהפוך את הדלקת הזו למשהו שבגללו אני עושת מלא דברים אחרים כמו לכתוב, לצייר , לנקות-במיוחד לקראת החג הקרב. בקיצ'- להישען על המחלה לטובתי. ספרי לי קצל על עצמך, אני חדשה כאן ושואפת להכיר טוב יותר את חברי הפורום וכמובן שיכירו אותי. תבריאי במהרה ותמשיכי לכתוב כאן למרות שהרה היקרה כבר אינה מנהלת האתר ,אך נוכחותה מורגשת כאן במלוא חיוניותה:) ממני שמעדיפה להיקרא כאן מיכאלה:)

27/03/2007 | 21:04 | מאת:

היי פרח שחור (ניק מיוחד:אני כל כך מזדהה איתך באשר לדלקת , לעבודות ולחיטוט הלעתים מיותר שלנו בעבר(אקסים,אקסיות ובכלל כל מה ששייך להיסטוריה). גם אני עם דלקת גרון קצת מרגיזה, אבל מצאתי את ההיתרון שבדיכאון(יצא לי חרוז:וזה הולך ככה, פשוט לנצל את השהייה בבית ללא מעש ולהפוך את הדלקת הזו למשהו שבגללו אני עושת מלא דברים אחרים כמו לכתוב, לצייר , לנקות-במיוחד לקראת החג הקרב. בקיצ'- להישען על המחלה לטובתי. ספרי לי קצל על עצמך, אני חדשה כאן ושואפת להכיר טוב יותר את חברי הפורום וכמובן שיכירו אותי. תבריאי במהרה ותמשיכי לכתוב כאן למרות שהרה היקרה כבר אינה מנהלת האתר ,אך נוכחותה מורגשת כאן במלוא חיוניותה:) ממני שמעדיפה להיקרא כאן מיכאלה:)

27/03/2007 | 22:42 | מאת: פרח שחור

אם את רוצה לדעת יותר עליי פשוט תקלידי בחיפוש את הכינוי שלי ואז יעלו לך כל המקומותבהם סיפרתי על עצמי ו/או שמישהו אחר רצה לספר קצת מעצמו בשמי... מחר בשש קמים לעבודה ...דלקת או לא דלקת. רק חבל שלא אוכל לדבר כי אני צרודה...חלק מהעבודות אצטרך אולי לבטל וזה הפסד כספי. הורי צריכים את עזרתי ואני מאד רוצה להיות שם ולעזור וגם נורא דואגת בגלל ניתוח של אחד מהם...אבל , אולי עדיף שלו אבוא כדי לא להדביק...הלימודים החשובים לי מאד על HOLD כלומר-אני לא יכולה להתרכז בהם או להקדיש זמן דבר שמלחיץ אותי מאד. מזל, שבשביל זה יהיה לי את שבוע הבא. נעים להכיר, בהצלחה ורפואה שלמה לך.

27/03/2007 | 22:51 | מאת: HERA

לא צריך להיות מנהלת הפורום כדי לקרוא את מה שיש לך לכתוב! אני קוראת גם כגולשת מן השורה. הפעם האחרונה שהייתי בחו"ל היתה לפני 10 וחצי שנים (הייתי בדרום אפריקה). ומאז, לא הייתי בחופשה בכלל, אפילו לא איזה סופשבוע קצרצר בארץ. אבל זה מתוך בחירה ולא מתוך כורח. לכמה זמן טס הידיד שלך? אני מאחלת לך שדלקת הגרון תחלוף במהרה... זה באמת לא נעים בכלל ואפילו מציק מאוד. מה קורה עם ההורים שלך? אני רואה איך ההורים שלי מתמודדים עם ההורים שלהם (היינו הסבא והסבתות שלי) - זה בהחלט סיפור לא פשוט, שמחייב התארגנויות שונות ומגוונות. הסמסטר שלי התחיל לפני שבועיים, כך שעדיין אין לי עבודות להגיש. אני מניחה שאחרי פסח יתחיל העומס הרציני... ועל מה את מהרהרת כשאת חושבת על דייטים מן העבר? מה יש בהם, שמעסיק אותך כל-כך? העובדה שלא היתה המשכיות? אני מניחה שזה מלווה בתחושה חמצמצה של החמצה... תנצלי את חופשת הפסח כדי לנוח קצת מהמרתון היומיומי. אני יודעת, למשל, שאי-אפשר לנוח מהדאגה להורים, אבל זו הזדמנות להיות איתם קצת יותר.

28/03/2007 | 19:04 | מאת: פרח שחור

מה שלומך? איך הגב שלך? אני מקבלת אנטביוטיקה כי זה הפך לברונכית.אבל אני מרגישה עכשיו יותר טוב. כשכתבתי אתמול זה היה כי בבת אחת המצב שלי החמיר -זה יכול להלחיץ. אני גם לא טסתי לחו"ל ב10 שנים אחרונות למרות שגרתי שם המון שנים. ולא ממש נוסעת לצימרים בסופי שבוע,אבל בשנה הבאה זה יישתנה... זה עד סוף שנת הלימודים הזו וזהו בשבילי.אבל אני חייבת להכנס לפוקוס יש לי עבודה וחצי להגיש.ועוד חומר לקריאה. הידיד שלי טס לשבוע .יותר מאוחר אתקשר לבן זוג שלו שנשאר גם הוא בארץ, לשאול מה שלומו. מקווה שהניתוח יעבור בשלום. אצטרך גם בקרוב לעבור על ספרי הבישול כי הבנתי שאני מבשלת בחג...אני יודעת לבשל,רק שזה בדרך כלל לא התפקיד המשפחתי שלי . אבל אני מקווה שיצליח...זה לא ל10 אנשים, רק משפחה קטנה ונחמדה. זה צריך להיות קל. פשטידה או שתיים כשרות לפסח ודיינו. הסיבה שאני חושבת על דייטים מהעבר ...בפרט על האחרון הוא -איפה טעיתי ...והפקת לקחים. ואז שוב...אולי, ואז, שהוא בעצמו יחזור על ארבע...ואז, אולי לא הייתי צריכה לומר לו שהוא צריך להתרחץ ...ואז, אבל לא יכולתי לעמוד בסירחון... והוא עוד התעצבן עלי כששטפתי אצלו שני סירים של המיקרו..הוא עשה דיאלוג שלם של מה הייתי אומרת,היפוטטית, ומה הוא עונה על כך-שבטח אני חושבת שאני רוחצת את הסירים בשבילו אבל שבעצם אני עושה את זה בשביל עצמי... נשארתי בפה פעור....ואז "את רואה מה קורה שמתפשרים"מהידידים שלי... והריח המסריח מהפה שלו. ואז "אני לא יעמוד ביינך ובין ההגינה שלך" והרה מדובר כאן על יחסים של שבועיים לא שנה ולא שנתים.הוא אמר בטלפון שאני אשלם את חלקי ביציאה לסרטים וכו' וכל אותם שבועיים ראיתי שהוא עוד מחפש...ובפעם השניה בשבועיים שהוא גמר איתי את היחסים-פשוט אמר לי בטלפון שאני בטח הבנתי שזה לא זה,ושלום. והרה זה לא שהוא בחור כל כך מדהים.הוא גר בדירת חדר מטונפת ומבולגנת במרכז תל-אביב,עם תצלום פנורמי קטן של תל-אביב שהוא צילם תלוי 5 סנטימטרים מהתיקרה מעל למיטה המלוכלכת שלו עם השתי זוגות אופניים שהם הכלי רכב היחידים שלו, לא נוהג. והרים של בגדים מצחינים שלו .שירותים של התחנה המרכזית בתל אביב מריחים כבושם יקר לעומת השירותים שלו.הוא היה מבוגר ממני ב7 שנים לא בעל כסף אבל אינטליגנט למדיי, מאד משכיל, משקפים עם מספר נורא חזק חצי חרש..והוא עזב אותי! אז אני מניחה שהוא מצא לו מישהי יותר טובה ממני.כי הוא לא מחפש. ודווקא הוא מצא חן בעיניי בייחוד אחר שהוא השתמש במיי פה. הוא לא דיבר איתי בעיברית. אני דוברת עוד שפה שהיא שפת האם שלו, אולי היה לנו פער תרבותי או משהו לא יודעת. כואב הלב. יהיה לי יותר זמן לחשוב על זה אחרי שאסיים את התואר.

28/03/2007 | 19:13 | מאת: פרח שחור

אז, לסיום המכתב הקודם רק רציתי לומר, תודה ...ושהתגעגתי.למרות שנעלבתי שלא הכללת אותי בחצי מיניין "הוותיקים שגולשים כאן" ואם כבר הזכרתם פגישת מחזור -אז אני בעניין .אני אבוא עם מסיכה ופיאה...מה שמצחיק זה שאני מדברת בדיוק כמו שאני כותבת.מאחלת לך שגם תנצלי לטובה את החופשת פסח שלך.וחג פסח שמח לך ולשאר גולשי הפורום הנחמדים.