לכבוד שבוע בריאות הנפש
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
אתמול ממש במקרה קבלתי כרטיס להצגה בשם "ניקול ואני". (אזהרה קטנה-יכול להיות שהמשפטים הבאים יגרמו לטריגר) ההצגה היא על בחור מאושפז ,שמציג את כל התהליכים של פסיכוזה,מראשיתה ועד סופה.השחקן והבחור שכתב את המחזה(אמיר בושרי) היה פשוט מושלם.המשחק שלו היה כלכך אמיתי,שפשוט נסחפתי אחריו. ההצגה הייתה חמישים דקות,וחמישים הדקות הללו היו מבחינתי מין זריקה לעבר הרחוק. זה הייתה חוויה מאירת עיניים,אך עם זאת קצת טריגרית. אני ממליץ בחום רב,אבל שוב ,ההצגה היא טריגר . ממני הברווזון שמאחורי הסורגים.(דמיינתי את קלימרו הדמות מחליפה את אחת הדמויות מהסרט מאחורי הסורגים ,וזה שיעשע אותי)
לקריאה נוספת והעמקה
אני בטוח אהיה בהצגה, נחליף חוויות.:)
חלק מן הצופים בהצגה היו סטודנטים לפסיכולוגיה. ההצגה פשוט מדהימה.
