למה אני סמרטוט?
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
אני ובעלי רבים המון. ואז אנחנו מפסיקים לדבר. אחרי כמה ימים אני שוכחת את הכעס שלי, ורק רוצה להתפייס איתו. אני פתאום לא זוכרת את הדברים הרעים אלא רק את הטובים ומוכנה למחול על כבודי כדי להתפייס עד הפעם הבאה. שאלתי - למה אני נוטה לשכוח כל כך מהר את העלבונות שהטיח בי, את הכעסים וכל מה שאני רוצה זה כמו איזה חתול להתכרבל בזרעותיו וישסלח לי. ככה כל פעם הרבה שנים. למה אני שוכחת הכל? ומוכנה לעשות הכל כדי להשלים?
זה לא נקרא סמרטוט אלא אשה טובת לב. הבנת ? זה בעלך הסמרטוט. מי משמטיח עלבונות ופוגע באשתו, שווה בערך לסמרטוט רצפה. משומש. לא הרבה מעבר לזה. קחי לתשומת. זכותך לסלוח לו כל פעם מחדש, השאלה היא רק האם הוא שווה את זה ?
שלום לך, את ממש לא סמרטוט, כמו כולנו את חרדה מלהרגיש את "הלבד" ועל כן , לדעתי, מאפשרת לבעלך להתנהג אליך לא כראוי. כיוון שאת בעצמך מצארת מאין "שרשרת רגילה" של התרחשויות מזה שנים, עלה בדעתך לפנות לייעוץ זוגי?. האם עשית חושבים מהוא חלקך בריבים אלה? האם ניתן בצורה מסויימת להפחית אותם? והשאלה החשובה והמהותית ביותר לדעתי, מה לדעתך משרת אצלך"השולם" הזה ביניכים. ייתכן ועצם ההתפייסות מכסה על העדר שקיים בהתנהלות הזוגית שלכם. נסי לענות לעצמך על שאלות אלה. בנוסף, טיפול זוגי אף פעם אינו מזיק, במקרה הגרוע לא עוזר. אני מאחלת לך בהצלחה, המשיכי לעדכן אותנו בנעשה. מיכל
