אני מואשת

בעלי ואני חווים משבר בנישואים. אנחנו נשואים 20 שנה. אני הולכת ליעוץ. עזבתי את חדר השינה שלנו - ועברתי לישון בחדר אחר. עשיתי זאת מאחר והוא מתנהג אלי מאוד לא יפה , בגסות ובחוסר סבלנות. הוא אפילו לא הגיב שעזבתי וכמובן לא ביקש ולא יבקש שאחזור לחדר. הוא מאצ'ו. עכשיו אני מתחרטת שעזבתי את החדר ואני מתגעגעת אליו. בהגיון אני יודעת שאין לי למה להתגעגע - כי רק סבלתי שם. אבל ברגש הוא חסר לי. אם אני אחזור לחדר - אני יודעת שנחזור לשיגרה איומה של השפלות מצידו. אבל אין לי כח לישון בחדר אחר. בא לי שיחבקו אותי. הוא תמיד מחבק בלילה ומעליב יום. תמיד צועק עלי מקטר על הכל ומשפיל אותי. שום דבר כבר לא נראה לי נורא. אני רק רוצה ממנו חיבוק. האם השתגעתי . מה לעשות?

את צריכה ייעוץ דחוף. בניית מודעות עצמית. את שווה הרבה גם בלעדיו ועליך לדעת זאת. בעל שמשפיל ולא אוהב, להעיף כמה שיותר מהר. תלמדי לחיות בכבוד בלעדיו. יש לך משפחה משלך ? הורים אחים אחיות ילדים ? חברים חברות ?

היי לך, ממש לא השתגעת!..את מכירה את השיר "רק בשביל לקבל חיבוק"...? יש אנשים שהולכים בהרבה יותר קחוק כדי לקבל חיבוק, גם אם זה עולה להם בבריאות הנפשית והפיזית. לפי מה שכתבת , ניתן להבין כי את עוברת מאין "התעללות" מצד בעלך. השפלות ומילים פוגעניות הן בהחלט התעללות. השאלה היא האם את חשה כי עשית כל שאפשר על מנת לשפר ולתקן את המצב בינכם. האם את חושבת שהייעוץ עוזר במשהו? האם אתם הולכים יחד לייעוץ? אני אישית סבורה כי לחיות במחיצת גבר מתעלל זו אומללות גדולה שלא משתווה למצב של "לבד"...חיבוק אוהב אפשר לקבל גם מבלי להניזק מבחינה נפשית. ואם אדם מצוי זמן ממושך תחת השפלות ומצבי רוח מצד בן זוגו הדבר עלול להוביל ל"מוות רגשי". חשבי מה טוב לך, אשמח אם תעני לי על השאלות ששאלתי אותך. בינתיים החזיקי מעמד ותשתפי אותנו . מיכל