בן זוג חולה מאניה דיפרסיה
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
אני בזוגיות מזה כשמונה חודשים עם חולה מאניה דיפרסיה. אנחנו מאוד אוהבים וחושבים לעבור לגור ביחד אך אני מאוד חוששת מזה כיוון שעדיין לא ראיתי "בהתקף". אני יודעת שהוא אושפז (פעם אחת כשנפרדנו) ועוד כמה פעמים כשלא היינו בזוגיות עדיין. אנחנו חושבים להתקדם הלאה ביחסים וזה אומר אחרי המגורים ביחד, להתחתן ולהביא ילדים. אנחנו בני 33 ובנוסף לכל החששות, אני גם חוששת "לבזבז" זמן יקר במידה וזה לא יתאים, כי אני כבר מוכנה לנישואין והקמת משפחה. מה עושים? לוקחים את הצ'אנס? האם זה תורשתי? עניין התורשה בהחלט מטריד אותי.
שלום לך, קראתי את שכתבת, זה בהחלט קונפליקט מסובך למדיי. לפני הכול אני רוצה להמליץ לך על"נפש לא שקטה", ספר מרגש במיוחד שנכתב ע"י פסיכולוגית בעלת שם עולמי ,שגם היא לוקה במנייה דיפרסיה.הספר יחדד לך נקודות התלבטות שאיתן את בטח חיה כעת, הוא גם יכנס אותך לחוויה של אדם ש"ניצח" את המחלה. באשר לעניין התורשה, ל\ככול הידוע לי, קיים מרכיב גנטי , אך אם את רוצה תשובה ודאית ומפורטת יותר, פני לפורום של פסיכאטריה, שם תינתן לך תשובה מקצועית . אני שמחה שהחלטת לשתף אותנו בסיפור לא פשוט. אבל אני מאמינה בכל לבי שעם טיפול נכון וכמובן תרופות חייו של אדם הלוקה במחלה זו יכולים להיות מאושרים וכמובן של סביבתו הקרובה. המון בהצלחה ואני מחבקת אותך על החלטתך עד כה, לנסות ... עצם הישארותך מעידה על עוצמות ועל תובנות עמוקות בך, גם מבלי להכירך. מיכל
