פנטזיה

שלום אני כותבת כאן מתוך תסכול מוחלט, במטרה למצוא אולי נחמה או עזרה באיך להתמודד. אני סטודנטית, גרה עם חבר שלי, אנו יחד שלוש שנים כמעט, ובסה"כ טוב לי. לפני כמה חודשים הרגשתי שאני מתחילה להתאהב במישהו אחר, מהלימודים (נקרא לו ס'), אבל התעלמתי מזה כי הרי יש לי חבר וטוב לי איתו... אבל זה לא עזב אותי. זה הגיע למצב שהבנתי שאני ממש מאוהבת, ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על ס'. החלטתי לספר ל-ס' מה אני מרגישה, בידיעה שהוא אינו פנוי לקשר, ובתקווה שהדחייה מצידו תפסיק אצלי את המחשבות האלה. ואכן זה מה שעשיתי, כתבתי לו אימייל בו סיפרתי לו שאני מאוהבת בו וחושבת שהוא מדהים, ושאני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו... הוא החזיר לי אימייל: "אני נשוי באושר, עם ילדים, ואני מתנצל אם נתתי לך את התחושה שאני מעוניין בקשר אחר- אני לא. אני מאחל לך בהצלחה בהמשך ושתתאהבי פעם במישהו שיוכל לאהוב אותך בחזרה." כמובן שבמקום לקלוט שהוא ממש לא בעניין ולעזוב אותו לנפשו (מה שתיארתי לעצמי מהתחלה), אני לקחתי את זה ממש רע וזה קרע אותי ועשה אותי כל כך עצובה, פשוט התחלתי לבכות, ממש לא יכולתי לתפקד באותו יום. מאז עבר כבר יותר מחודש ונתתי לזה את הזמן לדעוך ולהעלם לי מהראש, כי אני באמת מנסה להוציא אותו מהמחשבות שלי (הרי יש לי חבר!) אבל אני עדיין לא מצליחה! אני חולמת עליו בלילות, אני מפנטזת עליו לפעמים כשאני שוכבת עם חבר שלי, אני בוהה בו כל פעם שאני רואה אותו בלימודים... ונמאס לי! אני לא יודעת מה לעשות, למה אני לא מצליחה לשכוח ממנו? אני מרגישה שהוא הדבר המושלם בשבילי, ואני לא מבינה למה זה ככה כשבעצם יש לי חבר כבר שלוש שנים ואנחנו גרים יחד והכל טוב ביננו... איך עוברים הלאה?!....... תודה מראש לכל התומכים.

היי, אתחיל בכך שאין לי, לצערי, איזו עצה יעילה במיוחד עבורך... בעניינים של הלב מול ההיגיון אין תמיד עצות של זבנג וגמרנו. כל מה שאני יכולה לכתוב לך זה, שלמרות הקושי והפנטזיה תמשיכי להשקיע בזוגיות שיש לך ובקשר עם החבר. את הרי יודעת שאין סיכוי שיקרה משהו בינך לבין ס'... חבל שתפספסי את מה שכן יש לך (וזה משהו טוב לדברייך). אני מתארת לעצמי שזה לא פשוט בכלל, ושהיית רוצה איזשהו פתרון קסום... משהו שיצליח להוציא לך את ס' מהראש. אבל לפעמים אין פתרונות כאלה, ורק הזמן אומר את שלו. HERA.

חמודה, אני אגיד לך מה אני חושבת בתקוה שזה יעזור לך. אז ככה.קודם כל תחשבי איזה מזל שיש לך חבר,ואת לא לבד סופגת את הדחיה של ס'.ז"א תחשבי שכל זה היית עוברת לבד...אבל את לא.וגם אם את לא חולקת את הסיפור עם אף אחד, יש הבדל עצום,בין לחזור הביתה,להיות לבד ולחשוב עליו בין לחזור הביתה, ולדעת שהחבר שלך שם,שאת לא לבד... עוד דבר שעולה לראש: במשך החיים שלנו המשותפים עם בן זוג,אנחנו מכירים עוד גברים,וקורה שנמשכים וגם מרגישים מעבר למשיכה... אין כל דבר פסול,אין טוב,אין רע.. זה פשוט קורה.לכן,הצעתי היא שתשקיעי את כל הטוב שבך במערכת יחסים עם החבר שלך.גם אם קשה.. זה הרי ישתלם. בעיניי זה טוב, אפילו טוב מאוד להיות בשליטה עם הרגשות. אני מקוה שיעבור לך במהרה ... שתחזרי להיות שקטה עם עצמך ובקשר לחבר שלך ס'. ביי ביי