לכל החברים הנחמדים בפורום, נא עזרתכם!!!

מבקשת עצתכם מכל הלב לגבי מה שקורה לי לאחרונה: לפני כשנתיים התחלתי לעבוד כמדריכה מקצועית לאומנות. העיסוק הוא חדש לי לאחר ששנים רבות עבדתי בתחום אחר לחלוטין. האומנות היתה תחביב בלבד ועיסוק בה כמקצוע תמיד היה בשבילי חלום. כאמור, בשנתיים האחרונות לאחר שהתשתלמתי מקצועית בהדרכה אני עוסקת בזה. מה שקורה הוא שהדבר בהתחלה היה מלווה בהמון חרדה, בעיקר חרדה חברתית: איך אנשים יקבלו אותי? איך יתיחסו לשיעורים שלי וכו'. מה גם שהרשמה לחוגים שלי מהווה בשבילי מעין פידבק או אישור לאיך אני כמדריכה. כל הקטע הזה גרם ועדיין גורם לי למצוקה נפשית מאד גדולה. הביקורת- אם קיימת או לא- מלחיצה אותי מאד. הגעתי למצב שלאחרונה אינני מרגישה כלל חרדה אלא יותר דיכאון. כלומר, אני לא מרגישה את כל הסימפטומים שליוו אותי בהתחלה: דופק מואץ, נשימה מצוקתית, רעד וכו' אלא "שלווה" מזויפת שאני בהחלט מזהה כדיכאון. אין לי חשק להכין מערכי שיעור, אין לי חשק ללכת לעבודה, אני מוצאת את עצמי מבטלת שיעורים סתם, וכשאני שם אני מרגישה כאילו אינני נהנת כלל מהעיסוק. האמת. אני מאד מבולבלת. האם אני מדוכאת מכיוון שבאמת שגיתי בבחירת העיסוק כמדריכה ולמעשה הוא אינו מסב לי הנאה או אולי זוהי תוצאה סמויה של החרדה שליוותה אותי כה הרבה זמן (ואולי עדיין נמצאת מתחת לפני השטח בדמות דיכאון)? חשוב לי לציין שכאשר אני מבטלת שיעור אני מרגישה רווחה וכל סימני הדיכאון שהיו: חולשה, חוסר אנרגיה, שפיפות וחוסר רצון לכלום, ממש כלום! נעלם כבמטה קסם. האם מי מכם חווה דברים דומים? מה דעתכם על תרופות? האם יש להן מקום בסיפור כמו שלי? האם זה כרוך בתופעות לוואי?

ברוכה הבאה, רק איש מקצוע יוכל, לאחר שיחת היכרות איתך (או אפילו יותר מאחת) לקבוע אם את אכן מדוכאת (מבחינה קלינית) או לא... אני מתכוונת בזה לאבחנה "טהורה", ולא לתחושות שלך כפי שאת חשה ומתארת אותן. אני מתארת לעצמי, שעדיין מדובר בהיבט מסוים של החרדה... הרבה אנשים שסובלים מדכאון היו שמחים להיקלע למצב של "נעלם כבמטה קסם" :-) אבל אפשר לסבול גם מדכדוך או מתופעות אחרות, שאינן דכאון, ובכל זאת ממררות את החיים. כשאת שואלת לדעתנו בנוגע לתרופות, את מתכוונת לתרופות באופן כללי או במענה למצוקה שלך? כי אם מדובר במענה למצוקה שלך - רק איש מקצוע מוסמך להחליט האם יש מקום להתערבות תרופתית או לא. אבל אם השאלה היא כללית, אז ככה: למרבית התרופות יש תופעות לוואי - זה משתנה מאדם לאדם. מרבית תופעות הלוואי חולפות לאחר שהגוף מסתגל לתרופה - זה תלוי לאיזו משפחה שייכת תרופה זו או אחרת. דעתי בנוגע לתרופות היא, שיש לשקול כל מקרה לגופו מאחר שלפעמים יש פתרונות שאינם תרופתיים. תרופות הן, לרוב, המוצא האחרון. HERA.

מלבד החששות והרצון לבטל שיעורים, אין לך שום הנאה בהדרכה ? אם כך, אולי באמת זה לא המקצוע בשבילך ? אולי תנסי לחשוב על מקצוע אחר ? באיזה אומנות מדובר ? ולעבוד לבד בבית באומנות הזו כן מעניין אותך ? ספרי קצת. יום טוב.